מחקר חדש של ארגון השומר החדש ומכון ריפמן לפיתוח הנגב, שנחשף היום (ראשון), קובע כי משבר המשילות והפשיעה בישראל הפכו לגורם מרכזי ביוקר המחיה.
לפי ממצאי המחקר, הנזק הכלכלי המצטבר מהפרוטקשן, הטרור החקלאי, הגניבות והכלכלה השחורה נאמד בכ-23 מיליארד שקלים בשנה.
על פי המחקר, העלויות הללו אינן נשארות בידי בעלי העסקים והחקלאים, אלא מתגלגלות אל הציבור באמצעות עליית מחירי הדירות, המזון, ביטוחי הרכב והמיסים. החוקרים מעריכים כי המשמעות היא תוספת של כ-8,000 שקלים בשנה לכל משק בית בישראל.
מהנתונים עולה כי עלויות הפרוטקשן בענף הבנייה מגיעות לעד 5% מתקציב הפרויקט, נתון שלדברי עורכי המחקר מתבטא בהתייקרות של עשרות אלפי שקלים במחירי הדירות.
עוד נטען כי כ-93% מהחקלאים בגליל המזרחי וכ-90% מהחקלאים בהר הנגב דיווחו על מקרי סחיטה ואיומים, וכי פרמיות ביטוח הרכב התייקרו בעד 56% בתוך שנתיים בעקבות העלייה בהיקף גניבות הרכב והוונדליזם.
מייסד ומנכ"ל השומר החדש, יואל זילברמן, אמר כי "הציבור בישראל משלם היום מס כפול פעם אחת למדינה ופעם שנייה לארגוני הפשיעה. בכל חשבון בסופר, בכל חידוש ביטוח רכב ובכל משכנתא על רכישת בית או נכס מסתתר מחיר חוסר המשילות. כאשר 93% מהחקלאים בגליל המזרחי נסחטים באיומים, כאשר קבלנים נאלצים להפריש עד 5% מתקציב הפרויקט לפרוטקשן, וכאשר משפחות משלמות עשרות אחוזים יותר על ביטוח הרכב , זו כבר לא בעיה של הפריפריה, אלא משבר לאומי שפוגע בכל בית בישראל".
לדבריו, "מי שחושב שפשיעה היא רק סוגיית ביטחון אישי, צריך להבין שהיא הפכה למנוע מרכזי של יוקר המחיה. החזרת המשילות אינה רק משימה ביטחונית - היא הצעד הכלכלי החשוב ביותר שמדינת ישראל יכולה לבצע כדי להוריד מחירים ולהחזיר מיליארדים לכיסם של האזרחים".
סמנכ"ל חינוך ומייסד השומר החדש און ריפמן הוסיף: "המס השקט שעליו מצביע המחקר שלנו גורם לכך שמשפחות רבות לא מצליחות לממן חוגים , העשרה במורים פרטיים , עיסוק בספורט והשתלבות בפרויקטים של הכנה טובה לצה"ל. צריך להבין כי לפשיעה החמורה יש השלכות גם על עתיד הילדים שלנו כי משפחות קורסות תחת יוקר המחייה ואם לא נבלום את הפשיעה הזו נמשיך לראות כאן חלקים רחבים של נוער מפוספס שלא מקבל הזדמנות לבטא את כישוריו וכישרונותיו ולפתח אותם. 8,000 ש"ח בשנה כמס שקט זה כסף שההורים זקוקים לו לטובת חוגים וחינוך לא פורמלי והנפגעים הראשונים הם הילדים".
ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב, חגי רזניק, טען כי הממצאים מצביעים על פגיעה רחבה ביכולת לפתח תשתיות, לקדם בנייה ולמשוך השקעות באזורים שונים בישראל. לדבריו, "המענה חייב להיות מערכתי, שילוב של אכיפה אפקטיבית, הסדרה אזרחית וכלים כלכליים שיחזירו את האחריות והסמכות למדינה. זו אינה רק סוגיה של ביטחון פנים, אלא אתגר לאומי של פיתוח, צמיחה וחיזוק הפריפריה".
בעקבות ממצאי המחקר קראו בשומר החדש לממשלה לגבש תוכנית לאומית לחיזוק האכיפה נגד ארגוני הפשיעה, להגברת ההגנה על חקלאים ואתרי בנייה ולהרחבת האכיפה הכלכלית, במטרה לצמצם את השפעת הפשיעה על יוקר המחיה.