הרב מאיר שושן, אביו של אב בית הדין בטבריה ובצפת וראש ישיבת ההסדר בבית שאן, הרב שלמה שושן, הלך הבוקר (ראשון) לעולמו בשיבה טובה בגיל 95.
הוא הותיר אחריו תשעה ילדים, משפחה ענפה של נכדים ונינים, ומורשת של עשרות שנים של אהבת תורה, מסירות לקהילה, חריצות ואמונה.
הרב מאיר נולד במרוקו למשפחה של תלמידי חכמים. בצעירותו ביקש ללמוד בישיבה בקזבלנקה, אך ויתר על כך לבקשת סבו כדי לסייע בפרנסת משפחתו.
"הסבא בירך אותו שבזכות הוויתור הזה כל ילדיו וצאצאיו יהיו יראי שמים ועובדי ה'. הברכה הזאת ליוותה אותו כל חייו, והוא האמין בה בכל ליבו. גם כשעבד שלוש עבודות כדי לפרנס את המשפחה, אחרי שאיבד את בנו הבכור, הוא לא ויתר על לימוד התורה לרגע. הוא מעולם לא ביקש צדקה והאמין שעמל, אמונה ותורה הם הדרך הנכונה", סיפר בנו הרב שלמה.
לאחר עלייתו לישראל התגורר עם משפחתו בקריית שמונה, ובהמשך עבר לבני ברק. עם יציאתו לגמלאות עבר להתגורר בנווה דקלים שבגוש קטיף, ולאחר העקירה השתקע ביישוב ניצן.
הרב שלמה סיפר כי אביו עבד במשך שנים בעבודות כפיים, אך התורה הייתה מרכז חייו: "אבא עבד כל חייו בעבודות כפיים קשות - תחילה בסולל בונה ואחר כך במטעים, אבל התורה הייתה מרכז חייו".
הוא הוסיף כי "בכל הזדמנות הוא למד, היה חזן, קורא בתורה ומוסר דברי תורה. בקריית שמונה הוא אפילו הקים במו ידיו את בית הכנסת. אחרי יום עבודה היה מגיע עם בלוקים, בונה, מטייח ומרחיב אותו. אחר כך עברנו לבני ברק, וגם שם אותו הדבר - הוא הפך במהרה להיות המוקד בבית הכנסת".
עוד הוסיף, "מה שהכי אפיין את אבא היה אהבת התורה והאופטימיות שלו. כל שיחה הייתה מסתיימת בדברי תורה, עם סיפור או משל שהיה יודע לספר בצורה מיוחדת, ובזכות זה כולנו זוכרים עד היום את הדברים שלימד אותנו. הוא היה מדויק מאוד עם עצמו, אבל תמיד פרגן לאחרים, אהב כל יהודי ודאג לכל מי שסביבו. גם בשנותיו האחרונות, כשהיה כבר מבוגר מאוד, כל מה שהיה צריך כדי להחיות אותו היה לשוחח איתו בדברי תורה".
הוא יובא למנוחות היום בשעה 17:00 בבית העלמין בנתיבות.