כנס נחלים השביעי למחשבת ישראל, שנערך ביוזמת ישיבת נחלים ובשיתוף עם ארגון גשר, הפגיש על במה אחת רבנים וראשי ישיבות מעולם התורה החרדי ומעולם התורה של הציונות הדתית לדיון עומק בשאלות היסוד של החברה הישראלית.
הרב דוד לייבל, ראש ישיבת 'המתיבתא - תורה ודעת', פתח את דבריו בהתייחסות ישירה למצבה של החברה החרדית בימים אלה ואמר כי "החברה החרדית נמצאת תחת מתקפה בלתי נסבלת מכל עבר. בחור ישיבה כיום מרגיש מושפל ומבוזה, ולכן באתי לכאן היום".
הרב המשיך וטען כי החברה החרדית אינה חברה אנוכית או נצלנית, אלא ציבור שפועל מתוך תפיסת עולם אידיאולוגית עמוקה, שלטענתו אינה מובנת לרבים בחברה הישראלית.
בהתייחסו לשורשי הקרע בין המדינה לבין הציבור החרדי, טען הרב לייבל כי בעוד שבקהילות החרדיות בעולם משתלבים בלימודי ליבה, בתעסוקה ובחיי החברה, בישראל התפתח תהליך הפוך בעקבות ניסיונותיה הראשונים של התנועה הציונית לעקור את הזהות הדתית, והוסיף כי "לפני שמשחירים ותוקפים את החברה החרדית, צריך גם לקחת אחריות על איך הגענו למצב הזה".
בהמשך הסביר את תפיסת העולם החרדית ביחס למדינה ולשירות הצבאי, וציין כי בחלקים מהציבור החרדי קיימת תפיסה שלפיה ההכרה במדינה עומדת במתח עם ההלכה, ולכן גם קיימת רתיעה מהכרה בסמלי המדינה, ובראשם צה"ל.
בהתייחסו לאכיפת חוק הגיוס מתח הרב לייבל ביקורת נוקבת על מערכת הביטחון ואמר כי "יש כ-90 אלף עריקים, ועוצרים כמה עשרות בחורי ישיבה למספר ימים. בשביל מה זה טוב? איך זה פותר משהו? זו גם רשעות וגם טיפשות".
אחת האמירות הבולטות ביותר של הרב לייבל עסקה דווקא ביחסים בין החרדים לציונות הדתית, כאשר הצהיר כי "יש הרבה יותר במשותף בין דתי-לאומי לבין חסיד סאטמר מאשר בין דתי-לאומי לבין איש ימין חילוני. החיים של שניהם מתנהלים על פי השולחן ערוך. במקום להתכתש עד דם, השבטים האלה צריכים לעבוד יחד. כולנו מסכימים שהתורה והשולחן ערוך הם מה שקובע".
במהלך דבריו התפתח עימות סוער באולם לאחר שאחד המשתתפים קרא לעברו בצעקה "האם אתם רוצים להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה?", קריאות שהובילו לדיון ער שבו השתתף גם הרב יעקב מדן, אולם הרב לייבל לא סיפק תשובה ברורה לשאלה זו.
בניגוד לקו המגונן של הרב לייבל, הרב מנחם בומבך ראש ישיבת המדרשה החסידית בביתר עילית, הציג גישה ביקורתית ונוקבת מתוך העולם החרדי עצמו והתייחס לצורך הבוער בשינוי פנימי עמוק.
הרב בומבך הדהים את הנוכחים כשקבע כי "החברה החרדית סובלת מסטגנציה עמוקה. זה לא מוות פיזי, אלא מוות של איכויות", והסביר כי יש לאפשר גם לצעירים חרדים המעוניינים בכך לרכוש השכלה כללית, לצד האפשרות להתמסר ללימוד תורה.
הוא הוסיף ביושר כי החברה החרדית מתקשה להבין את עומק הכאב שחווה הציבור הישראלי מאז פרוץ המלחמה, וכי במקביל היא נעה "בין אדישות מסוכנת לבין אקטיביות יתר מסוכנת".
בהתייחסו למחאות ולחסימות הכבישים של הפלגים הקיצוניים אמר הרב בומבך כי "אם אנחנו אמורים להיות חברת מופת, איך יהודי יכול לחסום כביש? איך אפשר למנוע מרופא להגיע לבית חולים? זו שכחה של המקורות ושל המניעים שלנו".
בנושא חוק לימוד התורה הביע עמדה חריגה ואמר כי "התורה אינה זקוקה לחוקים. היא גדולה מכל חוק. חוק כזה רק מייצר אנטגוניזם כלפי הדת, במיוחד כשהוא כרוך בעסקאות פוליטיות", ולצד זאת ציין כי בשנה הקרובה צפויות להיפתח עשר ישיבות הסדר חרדיות נוספות, וכי להערכתו הציבור החרדי צפוי לראות עלייה משמעותית במספר המתגייסים במסלולים המותאמים.
בסיום המושב ביקשו ראשי המוסדות המארחים לסכם את חשיבות קיומו של השיח המורכב בעת הזו. ראש ישיבת נחלים, הרב שמואל לורנץ, הדגיש את נחיצות המפגש באומרו כי "כנס נחלים נולד מתוך ההבנה שהסוגיות העמוקות ביותר שמעסיקות את החברה הישראלית חייבות להתברר קודם כל בבית המדרש. השנה בחרנו לעסוק באחת הסוגיות המורכבות והמקטבות ביותר - מערכת היחסים בין העולם החרדי לציונות הדתית. יותר מדי מהשיח הציבורי מתנהל באמצעות סיסמאות, דמוניזציה והאשמות הדדיות, במקום ניסיון אמיתי להבין את נקודות היסוד של המחלוקת. מטרת הכנס היא ליצור מרחב של בירור, הקשבה וכבוד, שבו ניתן לשמוע גם עמדות שונות מאוד, מבלי לוותר על האמת של כל צד. אני מאמין שדווקא מתוך לימוד עמוק ושיח כן אפשר למצוא מכנה משותף שיאפשר לנו לחיות יחד מתוך אחריות, כבוד הדדי ושותפות".
לדברים אלו הצטרף גם מנכ"ל ארגון גשר, אילן גאל דור, שחתם את הדיון באומרו כי "היחסים בין החברה הישראלית לבין המגזר החרדי נמצאים בתקופה מאתגרת מאוד, מציאות שמקשה לעיתים לקיים שיח עמוק ומשמעותי. דווקא בתקופה כזו ישנה חשיבות גדולה ליצירת מרחבים שבהם ניתן ללמוד, להקשיב ולהעמיק בעמדות ובצרכים של הצד השני, ולא להיתלות בסיסמאות או בכותרות. השותפות של גשר בכנס נחלים נובעת בדיוק מתוך הרצון לקדם שיח המבוסס על היכרות, כבוד הדדי ודיון אמיתי בסוגיות שמעסיקות את החברה הישראלית כולה".