סערת הכשרות שמטלטלת בימים האחרונים את המערכת הדתית אינה עוסקת רק בפרשנות משפטית או במחלוקת מנהלית.
בעיני הרב עמנואל גדג', מנכ"ל כשרות צהר, מדובר בשאלה עקרונית הרבה יותר - כיצד תיראה מערכת הכשרות הממלכתית בישראל, וכיצד ניתן להשיב את אמון הציבור בה מבלי לפגוע במעמדה של הרבנות הראשית.
בריאיון לערוץ 7 מבקש הרב גדג' להבהיר כבר בראשית הדברים כי מבחינה משפטית מצבה של כשרות צהר ברור. לדבריו, רפורמת הכשרות עדיין בתוקף, והארגון קיבל ממנכ"ל הרבנות הראשית, המשמש על פי החוק כממונה על התחום, אישור לפעול כגוף המעניק תעודות כשרות תחת רגולציית הרבנות הראשית.
הביקורת שנשמעה מצד גורמים שונים, ובהם הרב שמואל אליהו, שלפיה צהר פעלה בדרך של "מחטף", אינה מקובלת עליו. לדבריו, הבקשה להסדרת פעילות הארגון הוגשה כבר לפני שנים, לוותה בעתירות לבג"ץ ובפניות חוזרות לגורמי המקצוע, ורק לאחר הליך ממושך התקבל האישור המבוקש. "לא פעלנו מאחורי הגב והלכנו בדרך המלך", הוא אומר, ומדגיש כי אם נדרש בירור נוסף מול מועצת הרבנות הראשית - הארגון נכון להציג את כל הנתונים ולפעול בשקיפות מלאה.
לדבריו, גם הוויכוח הציבורי סביב מעמדו של מנכ"ל הרבנות הראשית אינו משנה את התמונה המשפטית. "על פי החוק הוא הגורם המוסמך לתת אישור כזה", הוא אומר, ומוסיף כי מבחינת צהר, הדרך הנכונה היא המשך שיתוף פעולה עם הרבנות ולא עימות עמה.
הרב גדג' מבקש גם להפריך את הטענה שלפיה פתיחת שוק הכשרות לגופים נוספים תוביל בהכרח לכניסתם של גורמים שאינם פועלים על פי ההלכה. לשיטתו, ההפך הוא הנכון: כאשר הרבנות הראשית קובעת את כללי ההלכה והפיקוח, וגופים מקצועיים בלבד מפעילים את מערך ההשגחה, ניתן לחזק הן את רמת הכשרות והן את אמון הציבור. "רבנים קובעים את ההלכות, אנשי מקצוע יודעים להפעיל את המערכות", הוא אומר.
לטענתו, התחרות איננה עומדת בסתירה למעמדה של הרבנות הראשית, אלא יכולה דווקא לחזק אותה. לדבריו, במשך שנים נעשו ניסיונות לשפר את המערכת מבפנים, אולם דוחות מבקר המדינה הצביעו על ליקויים משמעותיים במערך הכשרות. הוא מדגיש כי אין מדובר בביקורת על כלל הרבנויות המקומיות, ואף מציין לשבח מערכי כשרות הפועלים היטב, אולם סבור כי במקומות שבהם מתקיים מונופול מקומי נוצרים לעיתים כשלים הפוגעים בבעלי עסקים ובאמון הציבור.
הרב גדג' דוחה גם את הניסיון להציג את צהר כארגון בעל גישה הלכתית מקלה או ליברלית. לדבריו, הארגון פועל על פי ההלכה ומוכן להכפיף את פסיקותיו ואת אופן פעילותו לנהלי הרבנות הראשית. בעיניו, השאלה המרכזית אינה אם מדובר בגישה מחמירה או מקלה, אלא כיצד ניתן להחזיר למערכת הכשרות שם טוב ואמון ציבורי. "יותר חשוב בעיניי שלכשרות יהיה ריח טוב, ושיסתכלו עליה בעם ישראל ויראו משהו מאיר ולא משהו מסכסך ומפלג", הוא אומר.
בהמשך הריאיון התייחס גם למעמדם של גופי הכשרות הפרטיים הפועלים כיום. לדבריו, בעוד בד"צים שונים מעניקים הכשרים לצד מערך הרבנות, לעיתים גם ללא תעודת כשרות של הרבנות, כשרות צהר מבקשת לפעול דווקא במסגרת החוק ותחת סמכותה של הרבנות הראשית, ולא מחוצה לה.
לקראת האפשרות של שינויי חקיקה בתחום, מביע הרב גדג' הסתייגות מהכוונה להחזיר את כלל מערך הכשרות למבנה ריכוזי יותר. לדבריו, מהלך כזה עלול לשוב וליצור את הבעיות שאפיינו את המערכת בעבר, אף שהוא מביע תקווה כי גם בעתיד יימצא פתרון שיאפשר פעילות של גופי כשרות פרטיים הפועלים על פי ההלכה ובפיקוח הרבנות.
למרות המחלוקות, הרב גדג' מסיים את דבריו בנימה מפויסת. הוא משוכנע כי ניתן להגיע לשיתוף פעולה עם הרבנים הראשיים ולפעול יחד למען מטרה משותפת - חיזוק הכשרות בישראל. "כולנו באותו צד ולכולנו יש מטרה אחת", הוא אומר, ומסיים בפסוק המתאים, לדבריו, לרוח התקופה, "האמת והשלום אהבו".