השפעתם של המסכים על דור התלמידים הנוכחי מעסיק לא מעט את עולם ההוראה והחינוך בעולם המערבי כולו ובתוכו גם בישראל.
בכנס השנתי של מרכז אלו"ן לנוירופדגוגיה הפועל בשיתוף המכללה האקדמית אחוה והמרכז האקדמי לוינסקי־וינגייט, כנס המתקיים היום (שני) מוצג מחקר שבחן את הסוגיה בהיבט הנוירולוגי שלה, ובעקבות כך את דרכי ההתמודדות הפדגוגיות עם התמורות שחלות במוח של הדור הצעיר. על כך שוחחנו עם ד"ר אהוד נורי, העומד מאחורי המחקר ויציג אותו בכנס.
ד"ר נורי מסביר את חשיבות ההיכרות של המורים עם עולם חקר המוח כמי שעבודתם מתבצעת למעשה מול מוחותיהם של התלמידים. תחום זה של הנוירופדגוגיה נועד להנגיש לעולם ההוראה את התחומים והסעיפים הרלוונטיים עבורו מתוך חקר המוח המתבצע במעבדות ונחשב למסובך ומורכב מאוד.
בהתייחס לשינויים הנוירולוגיים העוברים על דור המסכים, הדור עמו מתמודדים המורים של תקופתנו מציין ד"ר נורי מחקרים המצביעים על כך שמנגנון הקשב במוח סורק כיום את הסביבה בתדירות גבוהה בהרבה מבעבר. אם לפני כעשרים שנה המוח "בדק" את הסביבה בממוצע פעמיים בשנייה, כיום מדובר בכחמש פעמים בשנייה. המשמעות היא שתלמידים נדרשים להתמודד עם הרבה יותר גירויים, ולכן שיעורים חייבים להיות בנויים אחרת כדי לשמר קשב ומעורבות.
מתוך הבנת המורכבות המוחית של תקופתנו בין ההצעות המוגשות לעולם ההוראה גם ההצעה לייצר הפוגות בלימוד לטובת שירה ועיסוקים אחרים הקוטעים את רצף הלימוד. למעשה, אומר נורי, היעד הוא לראות את המורה כאמן הוראה המכיר את המושגים הרלוונטיים, את הגורמים המשפיעים על מוחם של התלמידים, ובעקבות כך להתאים את הלימוד וההוראה למציאות המשתנה.
במחקר אותו מציג ד"ר נורי קיימת התמקדות בדרכם של מורים לייצר הצלחות אצל התלמידים מתוך הבנה שהמוח משקיע מאמץ יותר במשימות בהן הוא רואה סיכויי הצלחה. את זאת ניתן להשיג במשימות מדורגות המותאמות לתלמיד באופן אישי. עוד מתייחס המחקר לשילובה של הבינה המלאכותית בעולם ההוראה, מה שמחייב בחינה מחודשת של 'מותר האדם מהמכונה' וזאת דרך עולם ההשראה והאמנות שהופך את האדם ליוצר ולא רק למגיב.