הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת אחוז לרמה של 3.5%.
ההחלטה התקבלה על רקע אינפלציה שנותרה בחודש מאי ברמה של 1.9%, בסביבת מרכז היעד, והמשך התאוששות מתונה של הפעילות במשק.
בבנק ישראל ציינו כי מזכר ההבנות שנחתם בין ארצות הברית לאיראן הוביל לירידה במחירי האנרגיה ולהתמתנות במתיחות הגיאופוליטית הגלובלית, אך הדגישו כי רמת אי-הוודאות עדיין גבוהה. עוד נמסר כי פרמיית הסיכון של ישראל דומה לרמתה טרם 7 באוקטובר 2023, בעוד השקל פוחת בתקופה האחרונה תוך תנודתיות גבוהה.
לפי תחזית חטיבת המחקר, התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2026 וב-5.5% בשנת 2027. התחזית מבוססת, בין היתר, על ההנחה שלא יתרחש סבב לחימה נוסף מול איראן בתקופת התחזית, וכי מחירי האנרגיה יישארו ברמתם הנמוכה לאחר החתימה על מזכר ההבנות.
עוד מעריכה חטיבת המחקר כי שיעור האינפלציה יעמוד על 1.8% בשנים 2026 ו-2027. ככל שתקציב הביטחון לא יוגדל מעבר לרזרבות שהוקצו בתקציב, הגירעון צפוי להסתכם ב-4.9% מהתוצר בשנת 2026 וב-4.2% בשנת 2027, בעוד יחס החוב לתוצר צפוי לעמוד על כ-69% בסוף שתי השנים.
הוועדה הדגישה כי מדיניותה ממשיכה להתמקד ביציבות המחירים, בתמיכה בפעילות הכלכלית ובשמירה על יציבות השווקים. בהתאם לכך, תוואי הריבית בעתיד ייקבע לפי התפתחות האינפלציה, מצב הפעילות במשק, רמת אי-הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסר: "אנחנו במשרד האוצר רואים את התנועות במשק ואת מצבנו ביחס לכלכלה הגלובלית, ולכן הפצרתי בבנק ישראל להוריד את הריבית בחדות. ההורדה המזערית של הריבית לא תואמת את האתגרים של משקי הבית והעסקים, לא מחוברת לצרכי המשק ומקשה על ענף ההייטק והייצוא. הפחתה של הריבית בשיעור חד היא הצעד הנכון שיקל על יוקר המחייה, ויאזן את התחזקות השקל".