מבקר המדינה פרסם היום (שלישי) דוח מיוחד העוסק בהתמודדות הלאומית עם השפעה זרה במרחב הדיגיטלי, ובו נקבע כי למרות התעצמות האיום בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מדינת ישראל עדיין אינה מפעילה מענה ממשלתי כולל ומתואם להתמודדות עמו.
על פי הדוח, השפעה זרה במרחב הדיגיטלי נועדה להשפיע על דעת הקהל ועל מקבלי ההחלטות, להגביר קיטוב חברתי, לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה ואף להשפיע על מערכות בחירות.
מבקר המדינה מציין כי מדובר באיום אסטרטגי שמדינות וארגונים רבים בעולם כבר הגדירו כאחד מהסיכונים המרכזיים לדמוקרטיה.
עוד עולה כי מאז שנת 2017 זוהה בישראל הצורך בגיבוש מענה בין ארגוני, ואף הועלו לאורך השנים יוזמות שונות בנושא. למרות זאת, היוזמות לא הבשילו לכדי תוכנית לאומית מחייבת, ותוכנית פעולה שגובשה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל לא קודמה במשך כשנה.
מבקר המדינה מצביע גם על פערים בתחום ניטור ההשפעה הזרה, קושי בהערכת היקף התופעה, היעדר גורם ממשלתי האחראי על העלאת מודעות הציבור, והיערכות חלקית בלבד לקראת תקופות בחירות. עוד נכתב כי תוכניות משרד החינוך בנושא דיסאינפורמציה מוצעות כיום כתכני רשות בלבד.
בדוח מומלץ כי המטה לביטחון לאומי יבחן את איום ההשפעה הזרה במסגרת גיבוש אסטרטגיית הביטחון הלאומי ויגבש דרכי פעולה ארוכות טווח.
המבקר מזהיר כי התפתחות הבינה המלאכותית משנה במהירות את מאפייני האיום, וכי על ישראל להיערך בהתאם באמצעות מדיניות ברורה, משאבים מתאימים ותיאום בין כלל הגופים הרלוונטיים.