הרב אליעזר שנוולד, ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' במודיעין, היה בין ראשי ישיבות ההסדר שהשתתפו בפגישה עם הרמטכ"ל בנושא עתיד שירות תלמידי ההסדר בחיל השריון.
בפודקאסט של ערוץ 7 הוא מספר כי הפגישה הסתיימה בהבנות המאפשרות להמשיך בגיוס לשריון. עם זאת, הוא מותח ביקורת חריפה על הדרך שבה נולד המהלך ועל החלטת בג"ץ לקדם את הפיילוט דווקא בעיצומה של המלחמה.
"צריך להזכיר שבעצם מה שהוביל אותנו למקום הזה זה בג"ץ שקבע לעשות פיילוט וקבע לו תאריך, שזה לכשעצמו שערורייה, כי הצבא עצמו לא יזם את המהלך הזה של שילוב לוחמות בשריון. זה אילוץ של בג"ץ. גם עצם הדבר עצמו הוא דבר מאוד מאוד בעייתי, וגם העיתוי שלו. תוך כדי מלחמה - שזה לכשעצמו דבר בעייתי", אומר הרב.
הרב שנוולד טען כי בג"ץ לא התחשב בזכויות החיילים הדתיים לשרת בהתאם לאמונתם. "הבג"ץ לא הסכים משום פנים ואופן להכניס לתוך השיקולים שלו את זכויות החייל הדתי לשרת על פי אמונתו והלכתו. הוא היה שקוף לחלוטין בשבילו. הוא בא בשם השוויון, אבל מבחינתו השוויון הוא רק גברים ונשים - הציבור הדתי הוא לא פקטור בעניין הזה".
עוד הזהיר כי קידום הסוגיה בזמן שהלחימה נמשכת בכמה זירות עלול היה ליצור קרע מיותר בתוך צה"ל. "לייצר עכשיו איזה סוג של שבר בתוך צבא העם, תוך כדי מלחמה עצימה, כשבפנינו עוד לחימה עצימה בלבנון, בעזה, ביהודה ושומרון וגם בסוריה - זה דבר שהוא לא בא בחשבון. האחריות לטיפול בנושא הייתה צריכה להיות של הממשלה והכנסת ולא של הרמטכ"ל בלבד".
לצד הביקורת, הרב שנוולד שיבח את אופן ניהול הפגישה עם הרמטכ"ל. "נוצר רושם מוטעה. זו לא הייתה פגישה שבה הרמטכ"ל הטיח ברבנים את משנתו. הייתה שם שיחה מכובדת מלב אל לב, מתוך אחריות משותפת סביב השולחן. זה לא היו שני צדדים סביב השולחן, אלא שולחן אחד של גילוי אחריות. ראשי הישיבות הם שגידלו עשרות שנים את הדור שמסתער ומצדיעים לו".
המתווה שהציג הרמטכ"ל נותן מענה לדרישות שהציבו ראשי הישיבות. "הפתרון הוא פתרון שנותן מענה לכל הדרישות ההלכתיות", אמר, והוסיף כי ההתחייבות היא שלא יהיו צוותים מעורבים של בנים ובנות, שההכשרות יהיו נפרדות ושלא ייווצר מצב שבו לוחמים ולוחמות ישרתו יחד באותו טנק.
עם זאת הדגיש כי ההכרעה הסופית תהיה בשטח ולא בהצהרות. "פעם ראשונה שהרמטכ"ל נכנס לעובי הקורה ומכריע. בסופו של דבר העניין הוא לא ההבטחות והמילים - אלא היישום. אם בסופו של דבר יסתבר שהדברים לא טופלו, אז אנחנו חוזרים חזרה לנקודת המוצא שהיינו לפני הפגישה עם הרמטכ"ל". הרב שנוולד מדגיש כי אם ההתחייבויות לא ימומשו, תלמידי ההסדר יופנו למסלולי שירות אחרים, אך ימשיכו להתגייס מתוך מחויבות לשירות המדינה ולשמירה על דרישות ההלכה.
ביחס לשירות הפרמדיקיות ביחידות הלוחמות. "הקמנו מסלול בישיבה של פרמדיקים לפני 13 שנה. התלמידים שלי הצילו עשרות חיילים מטנקים בוערים ומקומות נוספים. רוצה לפתוח את זה לכל הישיבות ולא רק לישיבת מודיעין ושלוחותיה. אני מקווה שהישיבות יבינו שזו צו השעה. לא מתאים לכל תלמיד וצריך לראות איך לעשות את זה. היום בתוכנית הרבנות שלנו בישיבה לשיעור ו' יש 4 תלמידים שהם כבר פרמדיקים בגולני, במג"ב ובדובדבן. לא מתאים לכל אחד".
בהמשך יוצא הרב בחריפות נגד הביקורת המופנית כלפי ישיבות ההסדר וטוען כי מדובר בקולות שאינם מייצגים את הציבור הרחב. הואר מציין כי דווקא מאז פרוץ המלחמה גברה ההערכה הציבורית כלפי בוגרי הישיבות בזכות תרומתם ללחימה ומסירותם בשדה הקרב. "הציבור הרחב יודע להעריך את המסירות, את החזון, את ההקרבה", אמר, והוסיף, "אז הם תוקפים? אין ספק בזה, אבל הם שוליים עם מיקרופון".
בהמשך התייחס הרב שנוולד לטענות שנשמעו נגד הכשרתם של לוחמי ישיבות ההסדר בעקבות שיעור הנופלים מקרב בני הציונות הדתית. "אותו אחד שאמר את האמירה ההזויה הזאת, שהם נופלים יותר בגלל שהם משרתים זמן יותר קצר - קודם כול מדובר באחד שבכלל לא שירת בשירות קרבי. מטיף מוסר לאנשים שהם נופלים בקרב", בעוד שהוא אינו מכיר את המציאות בשטח. "לא השלים את המחויבות שלו לצבא ולאחר מכן עודד אנשים לרדת לגרמניה בגלל מחיר המילקי, ועוד הוא מטיף מוסר".
הרב שנוולד דחה מכל וכל את הטענה שלפיה ההכשרה הקצרה היא הסיבה לשיעור הנפגעים. "בין הנופלים אחוז בני הישיבות הוא 30 אחוז, וכל השאר עושים שירות מלא - אז מה יאמר עליהם?", תהה. עוד הוסיף כי "היום בלחימה לא רק בני ישיבות הולכים אחרי הכשרה קצרה. כל היחידות עוברות תקופת הכשרה קצרה יותר ונכנסות ללחימה. אז מה, גם הם? הצבא לוקח אותם למות כבשר תותחים? זו הרי אמירה הזויה ומופרעת".
הרב שנוולד קשר את הדברים גם לסיפורו האישי. "אני אח שכול. אחי היה בן ישיבה, מישיבת קריית שמונה, נהרג בעזה כלוחם בגבעתי שבועיים לפני שהיה אמור לצאת לקורס קצינים. הוא מסוגל להסתכל בעיניים ולהגיד שהוא נפל בגלל שהוא היה פחות מוכשר?", שאל בכאב.
בהמשך הריאיון יצא הרב שנוולד גם נגד הטענה שנשמעת מרב פופולארי ברשתות החברתיות לפיה ישיבות ההסדר הן "בית חרושת לעמי הארצות". "יש אנשים שנהיו גדולים בעיני עצמם - מופיע הרבה בפודקאסטים ופתאום נהיה רבן של כל בני הגולה ונותן ציונים לישיבות ההסדר. סליחה? של נעלך. ישיבות ההסדר גידלו תלמידי חכמים עצומים. אלא מה? הם לא הולכים בפראק וחליפה, והם לא עברו את הוועדה של גדולי הציבור המסוים, אבל הקריטריונים האלה אינם קשורים לגדלות בתורה".
הרב שנוולד מדגיש כי תרומתן התורנית של ישיבות ההסדר ניכרת בשורה ארוכה של תפקידים ציבוריים ותורניים. "אם תבדוק היום את נושאי התפקידים בציבור הדתי - רבני ערים, רבני יישובים, אנשי חינוך - תראה כמה מהם הם בוגרי ישיבות הסדר. אם יבדקו את מבחני הדיינות, יגלו שהאחוזים הגבוהים ביותר של מצטיינים הם בוגרי ישיבות ההסדר".
הרב שנוולד הדגיש כי "השירות הצבאי לא רק תורם לצבא, הוא גם תורם לפיתוח האישיות של האדם, ומי שממשיך לאחר מכן במסלולי רבנות ודיינות גדל בתורה לא פחות מאחרים. חלק מהציבור החרדי שמדבר נגד הציבור שלנו קראו בזמנו למורנו ורבנו הרב חיים דרוקמן 'חייימקה' ובתקופתי דיברו נגד הרב צבי יהודה קוק. אבל אתה? מי אתה? אתה נותן להם ציונים? בוא תראה את היצירה התורנית שצמחה בתוך הישיבות של ישיבות ההסדר ומדפי הספרים העמוסים בתחומים מיוחדים, מלא מאמרים רצינים ויסודים בהלכה, הספרים של מורנו ורבנו הרב ויצמן שליט"א בתורת ארץ ישראל. אני לוקח פעמים רבות טרמפיסטים במודיעין עילית, כדאי לו לספור כמה עמי ארצות שרשומים בישיבה ואין להם אפשרות אחרת".
לצד הביקורת החריפה, ביקש הרב שנוולד להבהיר כי הוא רוחש הערכה לעולם התורה החרדי. "אני מאוד מעריך את התורה של הציבור החרדי. אין שיעור כללי שאני לא מזכיר בו את החזון איש או את רבי יוסף שלום אלישיב ואחרים. אבל כשהם מדברים דברי בלע על ישיבות ההסדר ועל הציבור שלנו - את זה אני לא מקבל. עם כל הכבוד, לא מפיהם הם אנו חיים, לא מתבטלים לתורה שלהם, יש לנו עולם תורה לא פחות. שהם מדברים דברי בלע על הציבור שלנו, לא מפיהם אנו חיים".
בהמשך התייחס הרב שנוולד לפציעתו הקשה של בנו מרדכי במהלך המלחמה וסיפר על רגעי החרדה ועל ההודעה שקיבל בדרך למשימה. מצבו של בנו השתפר באופן משמעותי, והוא ממשיך בתהליך השיקום.
"ברוך השם, זכינו לראות ניסים גדולים מאוד", אמר הרב שנוולד. "ברוך השם, הוא הולך ומשתדל כמה שיותר לחזור לשגרה, וברוך השם אנחנו רואים דברים גדולים, רק להודות לקב"ה". הרב שנוולד שחזר את הרגע שבו התבשר על פציעת בנו. "הייתי בדרך למשימה, ואני מקבל הודעת וואטסאפ בדיוק תוך כדי נהיגה. כנראה שמי שכתב את ההודעה היה הפרמדיק, ולרגע אחד חטפתי צמרמורת".
הוא סיפר כי עוד קודם לכן חש תחושה חריגה. "באותו בוקר זכיתי להתפלל במניין, והייתה לי איזו תחושה. התפללתי כמו ביום כיפור, הייתה לי איזו תחושה שעם ישראל צריך תפילה מיוחדת. שעתיים אחרי זה בדרך קיבלתי את ההודעה שהוא נפצע. בהודעה נכתב שהוא נפצע קל, אבל כשהגענו לבית החולים הסתבר שמדובר בפציעה קשה. ברוך השם, היו לו הרבה ניסים".
הרב שנוולד סיפר גם על עולמו האישי של בנו ועל אהבתו למוזיקה. מרדכי הוא איש הייטק ובוגר הישיבה, אך הנגינה מלווה אותו מאז ילדותו. "אנחנו משפחה של לויים מכל הכיוונים, וכולם למדנו כינור. גם אני מנגן בכינור.
הרב שנוולד סיפר כי אחיו הגדול, מאיר הי"ד, היה הנגן המוכשר ביותר במשפחה, והוא זכה במלגה לכינור עתיק ויקר ערך. "כשמרדכי הגיע למדרגות הגבוהות של הלימוד, הוריי נתנו את הכינור הזה במתנה, והוא עושה איתו חיל ומקרב ליבותיהם של ישראל לאביהם שבשמיים".
הרב שנוולד עוסק בנושא גיוס חרדים במשך יותר מ־26 שנים, טוען כי התפיסה הרווחת שלפיה הציבור החרדי הוא שמנע את הרחבת הגיוס אינה משקפת את המציאות כפי שהוא מכיר אותה. "אני רוצה להיות חד וחלק. המוטיבציה של החרדים להתגייס במהלך השנים הללו הייתה יותר גבוהה מהמוטיבציה של צה"ל לגייס אותם".
לאורך השנים הוגשו לצבא שורה של יוזמות שנועדו להגדיל את מספר המתגייסים החרדים, אך הן לא קודמו. "אנחנו יזמנו לא מעט דברים שיכלו להרחיב באופן דרמטי את גיוס החרדים, וצה"ל לא הסכים, הוא לא רצה". כדוגמה הזכיר ניסיון להקים מסגרת חרדית בחיל האוויר בראשות שקדי, שלא יצא אל הפועל, וכן ועדה מקצועית שהוקמה במהלך המלחמה והגיעה למסקנה כי "את החרדים אפשר לגייס, אבל ודאי לא על ידי כפייה".
הרב שנוולד טען כי חלק מהביקורת הציבורית כלפי החברה החרדית מגיעה מצד גורמים שבעבר התנגדו בעצמם להרחבת הגיוס. "כשאני שומע אנשים שמדברים למה החרדים לא מתגייסים, ואני מסתכל להם בעיניים, חלק לא מבוטל מהם היו אנשים שמנעו את גיוס החרדים במשך שנים, שעשו הכול כדי שלא התגייסו". אחת הסיבות לכך הייתה התנגדות אידיאולוגית להקמת מסגרות מגדריות שיתאימו לדרישות ההלכה של הציבור החרדי. "יש אנשים שזה נוגד את האג'נדה שלהם".
בהמשך הציג הרב שנוולד דוגמאות שממחישות את ההחמצה. "הנח"ל החרדי הוציא מתוכו 20 אלף חיילים, שמתוכם עשרת אלפים לוחמים. אנחנו פנינו שנים לפני המלחמה ואמרנו: בואו נקים להם חטיבת מילואים חרדית. הצבא לא הסכים. תבין מה המשמעות של עוד עשרת אלפים לוחמים במסגרת חרדית - והצבא לא רצה את זה".
דוגמה נוספת שהביא הייתה יוזמה להקמת גדוד חרדי בחיל השריון. "בפברואר 2024 יזם חברי, אלוף משנה אמיר נוי, הקמה של גדוד חרדי בשריון. עד היום הוא לא הוקם. הציבור החרדי הסכים, הציבור החרדי מאוד רצה בכך, כי זה נותן מענה לבעלי פרופיל 72 - וזה לא קרה. עובדתית, היום היינו יכולים להיות במצב הרבה יותר טוב".
הרב שנוולד מספר כי גם כיום קיימת נכונות רבה יותר בציבור החרדי להתגייס, אך אופן ניהול הוויכוח הציבורי מקשה על התהליך. "כשזה הופך למאבק, בציבור החרדי נותנים מקום לקיצוניים. השיר בשלטו הכופרים שמינסטרים סלד ממנו הפך להיות קונצזוס. כל הסיפור הזה של העלאת סוגיית החרדים באופן שזה עלה, זה סיפור פוליטי כדי לפרק את הממשלה. נקודה".
הרב שנוולד מציין כי גם אם יגויסו כעת אלפי חרדים, הדבר לא יביא להקלה מיידית על מערך המילואים. "העול של המילואים היום לא היה יכול להיפתר גם בגיוס חרדים בהיקף גדול, כי עד שנראה את זה במילואים היה לוקח שנתיים לפחות. אין היום תשתיות לכמויות כאלה גדולות, ולכן יש צורך בהקמת מסגרות מתאימות לפני הרחבת הגיוס".
הרב שנוולד הציע להתמקד גם במאגרי כוח אדם קיימים. יש אלפי חיילים שסיימו שירות סדיר ביחידות שונות אך אינם משובצים כיום במילואים. "יש מועמד לראשות הממשלה שבזמנו כרמטכ"ל פירק יחידות בסיטונאות. יש 180 אלף ללא יחידה, חלקם הצליחו להחזיר וחלקם התנדבו. אבל יש משקים שלמים של אנשים שעשו שירות סדיר מלא ביחידות שאין להן מילואים. קחו את האנשים האלה, תפתחו להם מסגרות. גם מי שהיה חייל במודיעין יכול להיות חייל בהגמ"ר. אין מסגרות ששואבות אותם. אלו אנשים כשירים שמחר בבוקר יכולים להפעיל אותם, בחובה. הצבא התחיל לעבוד וצריך לעשות את זה בהיקפים גדולים".
בסיום דבריו קרא לשנות את דרך ההתמודדות עם סוגיית גיוס החרדים. "אני חושב שאפשר לגייס חרדים, ואני חושב שהחרדים יתגייסו, אבל צריך לעשות את הדבר הזה באופן הנכון. צריך לעשות את זה בהידברות, והם יתגייסו בסופו של דבר". הוא הוסיף כי הסנקציות שננקטו עד כה לא הוכיחו את עצמן: "כמה אנשים עצרו עד היום ברחובות? האם האנשים האלה אחר כך התגייסו? לא. גם הסנקציות הכלכליות כבר קיימות מספיק זמן, ואף אחד היום לא יתגייס בגללן".
הרב שנוולד מביע דאגה מהפיצול הפוליטי בציונות הדתית וקורא להקמת מסגרת מאחדת שתאגד את כלל הזרמים בציבור. הוא ציין כי דווקא לאחר שהציבור הדתי־לאומי הוכיח את תרומתו במלחמה, מדובר ב"החמצה נוראית" שלא לתרגם את האמון הציבורי לכוח פוליטי משמעותי.
"הציבור הדתי לאומי הוכיח שהחזון שלו, שמחבר בין תורה לבין חיים, הוא חזון שהפירות שלו הם אנשים בעלי אחריות ומסירות. ביום שמחת תורה הלכו מאות אנשים מקריית ארבע לחלץ את אחיהם בקיבוצים, שחלק מהם צעקו ימים קודם לכן 'אתם לא אחים שלנו', והם לא עשו חשבון והלכו לשם. הציבור רואה את זה, הציבור מעריך את זה, והוא מעריך את המסירות ואת הממלכתיות של הציבור שלנו".
ההערכה הזאת יכולה הייתה לבוא לידי ביטוי גם בזירה הפוליטית. "אני בטוח שאם הייתה מסגרת מאחדת מבחינה פוליטית לציבור הדתי־לאומי, לא רק דתיים־לאומיים היו מתקבצים מכל הרסיסים האלה. הוכחנו שלציבור הזה יש תפקיד חשוב מאוד ליד שולחן קבלת ההחלטות של מדינת ישראל. גם חברים שלי ממודיעין, שאינם דתיים, היו מוכנים לתת את קולם לדבר הזה, כי הם יודעים להעריך".
בהמשך קרא הרב שנוולד להנהגת הציבור להתכנס ולגבש מתווה מוסכם לאחדות פוליטית. "יש לנו עוד זמן. אנחנו חייבים ליצור מערכת שתדע לאחד את כל הזרמים. אנחנו צריכים להתקבץ ביחד, הנהגת הציבור הדתי, ולחשוב על איזשהו פתרון, כמו שעשינו בזמנו כשהייתה ועדת הבית היהודי".
כשנשאל על האפשרות שהנהגת המפלגה המאוחדת תהיה בידי השר בצלאל סמוטריץ', השיב כי הוא מעריך את פעילותו. "אני מאוד מעריך את סמוטריץ'. אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת. בהחלטות קריטיות הוא השפיע על ראש הממשלה, וחלק מהדברים שראש הממשלה אומר היום ומתאדר בהם, אלמלא העמדה החד־משמעית של סמוטריץ', הוא לא היה מקבל את ההחלטה הזאת".
גם ההתפתחויות ביהודה ושומרון והמצב הכלכלי נזקפות לזכותו של סמוטריץ', אולם כעת נדרש מבט רחב יותר. "בנקודת הזמן הזאת, גם איתו ביחד צריך לחשוב איך אנחנו לא נהיה בסוף חמישה מנדטים. איך אנחנו נהיה עשרה או שנים־עשר מנדטים. זו צריכה להיות המשימה, והיא לא נופלת על הכתפיים של בן אדם אחד".
בסיום דבריו שב הרב שנוולד וקרא לאחדות. "אנחנו צריכים להתכנס ביחד, להתייעץ ברוב יועץ ולהבין שבסופו של דבר מדינת ישראל זקוקה לקול של הציבור הדתי־לאומי בכל התחומים. זו צריכה להיות שעתנו הגדולה, ולא הצעד ההפוך. אני לא יודע איך לעשות את זה כרגע, אבל זה הכיוון שאליו צריך ללכת".
לקראת סיום הריאיון שיתף הרב אליעזר שנוולד בזוויות אישיות מרבותיו הרב צבי יהודה קוק, הרב אברהם שפירא והרב יהושע ויצמן שממשיכות ללוות אותו עד היום. הסיפור הראשון התרחש ערב הקרב בשכם במבצע "חומת מגן", אז שימש כסגן מפקד גדוד שריון. שעות לפני הכניסה ללחימה התקשר אליו הרב יעקב שפירא ואמר כי אביו, הרב אברהם שפירא, מבקש לשוחח עמו. "הוא אמר לי, 'אני איש מבוגר, אני כבר לא יכול לעזור לכם. אני יכול לברך אתכם. אני מברך אתכם שתצליחו ושכולכם תחזרו בעזרת השם לשלום'". הרב שנוולד סיפר כי לאחר שהתלבט אם לשתף את שאר המפקדים בברכה, עשה זאת, והוסיף כי "בקרב על שכם ראינו ניסים בלתי מוסברים".
סיפור נוסף סיפר על מפגש שהיה לו בצעירותו עם הרב צבי יהודה קוק. כנער שאל אותו כיצד הוא מתייחס לטענות ששמע שלפיהן אביו, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, לא היה "גדול הדור". הרב צבי יהודה לא התייחס כלל למבקרים אלא השיב בפשטות: "גדול הדור? אבא זצ"ל לא היה גדול הדור? אבא זצ"ל היה גדול הדור שהוא מי שכל פיות פונים אליו ושבזכותו יש הרבה דברים שהדור זוכה להם". הרב שנוולד אמר כי רק בחלוף השנים הבין את עומק התשובה. "קיבלתי ממנו שיעור של דרך ארץ ושמירת הלשון. הוא לא נכנס ללשונות הרעות, אלא לימד אותי איך מתייחסים לדברים".