בעיצומו של הדיון הציבורי סביב הרחבת שילוב הנשים בתפקידי הלחימה ובמערכים נוספים בצה"ל, מזהיר ראש ישיבת שדרות, הרב דוד פנדל, מפני מה שהוא מגדיר כ"מאבק היסטורי על דמותו של צה"ל".
בריאיון לערוץ 7 הוא מביע תמיכה במאמצים למצוא פתרונות מול הרמטכ"ל, אך סבור שהאתגר רחב בהרבה מהוויכוח הנקודתי על השריון.
"אני ממש לא רגוע", אומר הרב פנדל. "אנחנו רואים שעכשיו מתנהל מאבק היסטורי על דמותו של צה"ל, משהו בסדר גודל של תקופת בן-גוריון. אנחנו רוצים שירות משותף עם כלל עם ישראל, אבל לא שירות משותף עם בנות. צריך לעדכן את החוק כך שיאפשר לחייל הדתי לשרת בלי לפגוע בהלכה."
לדבריו, יש לברך על פעילותם של ראשי ישיבות ההסדר שנפגשו עם הרמטכ"ל בניסיון להגיע להסכמות. "אנחנו מחזקים את האיגודים של ישיבות ההסדר והישיבות הגבוהות שעומדים בפרץ. אני מקווה שההבנות שהושגו אכן יאפשרו פתרון, אבל השריון הוא רק חלק קטן מהתמונה."
לדברי הרב פנדל, השינוי שמתרחש בצה"ל אינו מסתכם בעצם שילובן של נשים, אלא בהיקף ובאופן שבו הדבר נעשה. "שלושה דברים השתנו", הוא מסביר. "הכמויות גדלו מאוד ובכל מקום, גם בלי קשר לצורך המבצעי. במקביל, הציבור של ישיבות ההסדר, המכינות התורניות והציבור המסורתי גדל מאוד, ואנשים מבקשים את מה שמגיע להם - שלא תהיה כפייה חילונית. בנוסף לכך יש אג'נדות שמבקשות להציב נשים בכל מקום, בלי הרגישות הנכונה, ולדעתי זה עלול גם ליצור סכנות מבצעיות."
למרות הביקורת, הרב פנדל אינו מטיל את האחריות על הרמטכ"ל עצמו. להפך, הוא קורא לחזק אותו מול הלחצים המופעלים עליו. "יש לחצים מבג"ץ ומעמותות שונות. אנחנו רוצים לחזק את הרמטכ"ל לעמוד בפרץ. הוא מבין את החשיבות של בני הישיבות ואת התרומה שלהם לצה"ל. אנחנו לא מחפשים להתחמק משירות ולא להתנגח בצבא, אלא למצוא את הדרך שלא תהיה התנגשות עם ההלכה."
הרב פנדל מדגיש כי אין לראות במאבק התנגדות עקרונית לשירות נשים בצה"ל. "זו בכלל לא השאלה", הוא אומר. "אנחנו מדברים על מקומות של תמרון, של שהייה ממושכת בשטח אויב, בתוך כלי רכב או מבנים. במצבים כאלה לא שייכת מסגרת מעורבת. 'והיה מחניך קדוש' אינו רק פסוק - ממנו נלמדים דיני הצניעות במחנה הצבאי."
לדבריו, הזעקה אינה מגיעה דווקא מהרבנים אלא מהמשרתים עצמם. "זה בא מהמילואימניקים ומהחיילים. הם אומרים לנו: אנחנו רוצים לשרת, אבל קשה לנו במציאות שנוצרה. הם מבקשים שנהיה הקול שלהם. אנחנו רוצים שירות משותף עם כל עם ישראל, לא ליצור צבאות נפרדים, אבל אל תדחפו אותנו למקום שבו לא נוכל לשרת."
בהתייחסו לסיפורי הגבורה של הלוחמות, מבקש הרב פנדל להפריד בין ההערכה האישית לבין הדיון הערכי. "על כל גילוי של גבורה אנחנו מצדיעים ומכבדים. אנחנו גם לא אומרים שנשים פחות מבצעיות. השאלה שלנו אינה מקצועית אלא הלכתית. מה שאסור - אסור. אנחנו מחויבים לשרת מתוך נאמנות להלכה, ובמקביל למצוא לנשים את מקומן בתפקידים שאינם מתנגשים עם קדושת המחנה."
למרות המחלוקת הציבורית, הרב פנדל מסיים את דבריו באופטימיות. "אני מאוד אופטימי. כשמסתכלים על השטח רואים יותר ויותר בני תורה שמשרתים במסירות ובמקצועיות. המפקדים מבינים את הערך המוסף שלהם, ואני מאמין שידעו למצוא את המענה הנכון. אני רואה בני תורה שעומדים על המשמר מתוך מחויבות, מתוך שמחה ומתוך נאמנות לתורת ישראל ולקדושת המחנה".

