העיתונאי והפובליציסט אריאל שנבל מתארח בערוץ 7 ומספר על ספרו "יום השישי" שמציג עלילה בדיונית המתרחשת בתוך המציאות המדממת של השנים האחרונות בישראל.
הבחירה לעסוק באירועי השבעה באוקטובר במסגרת של ספר פרוזה, מעוררת באופן טבעי טריגרים רבים בקרב הציבור, גם בקרב אלו שלא חוו את האסון באופן ישיר במעגלים הראשונים.
שנבל משתף בחוויות האישיות של משפחתו מימי פרוץ המלחמה ומתאר כיצד הטראומה חילחלה עמוק אל תוך נפשם של הילדים הצעירים, תיאור שממחיש מדוע הספר נוגע בנימים החשופים ביותר של כל ישראלי.
"לא הכרנו אף אחד שנפגע בשבעה באוקטובר, למרות שבדיעבד כמובן מצאנו מכרים, אבל באותם ימים בא אלי הבן שלי - שהיה אז בן שבע וחצי - ושאל אם אנחנו בטוחים. בהתחלה לא הבנתי על מה הוא מדבר ואז הוא הסביר לי סיטואציה של רחפן של מחבל שעלול ליפול על הבית. זה הראה לי כמה הטראומה הזו צרובה בנו למרות שאנחנו לא במעגל הראשון".
הספר בוחן את האיומים הקיומיים שריחפו על מדינת ישראל באותם ימים דרך עיניים צבאיות ומבצעיות, ומציב מראה נוקבת מול הקיטוב הפנימי הקשה שאפיין את החברה לפני הטבח.
שנבל חושף כי הרעיונות המובאים בספר מבוססים על ניתוחים ריאליים ואזהרות ששמע מגורמים בכירים ביותר במערכת הביטחון, אזהרות שמתארות תרחישי אימה קשים בהרבה מאלו שהתרחשו בפועל.
עבור קוראים רבים המכירים את שנבל בעיקר בזכות כתיבתו המשועשעת, הטורים הסאטיריים השבועיים שלו והמערכונים שכתב לאורך השנים, המעבר החד לנושא כה רציני ומאיים נתפס כהפתעה מוחלטת. שנבל מסביר את הקשר ההדוק הקיים דווקא בין עולם הקומדיה והסאטירה לבין היכולת לייצר דרמה משמעותית וריאליסטית. לשיטתו, המנגנון היצירתי בשני התחומים ניזון מאותם מקורות של התבוננות מעמיקה במציאות וחיפוש אחר אלמנט ההפתעה הלא צפוי.