קורס טיס 192 יגיע הערב (חמישי) לסיומו במסדר הכנפיים המסורתי ושניים ממסיימיו שוחחו עם ערוץ 7 על החוויות, האתגרים וההתרגשות לקראת הרגע בו יהפכו ל"מבצעיים".
סגן ג', בן 21, מנס ציונה יסיים את הקורס כטייס קרב. "רציתי לעשות שירות משמעותי וידעתי שאני רוצה קודם כל ללכת למכינה. אותי לא משך במקור קורס טיס אבל יריתי לכל הכיוונים ובסוף הגעתי אליו, הוא מספר.
הקורס, הוא משחזר, בנה אצלו בעיקר חוסן פנימי חזק. "יש לא מעט פעמים - על הרקע אבל בעיקר באוויר - רגעים שאתה נכשל ולא מצליח בשום דבר שמצפים ממך לעשות במטוס. אלה הרגעים שבונים אותך ומחשלים אותך. התחושה של התמודדות עם כישלון היא כזו שאנחנו מרגישים איתה בנוח וזו אחת מהחוזקות שקיבלנו".
מבחינתו התקופה האחרונה הייתה המאתגרת ביותר בשלוש השנים האחרונות. "אתה מרגיש שאתה כפסע מהכנפיים אבל הדרישה והרמה והציפייה שמצפים שתציג היא בהתאם. השאלה 'האם אני מספיק טוב' ובתור טייס מבצעי הדרישה היא אפילו יותר גבוהה, האחריות והפוטנציאל הרס של הכלי הענק הזה, מעלות כל הזמן את המחשבה 'האם אני בנוי לזה ומסוגל לשאת את כובד האחריות'".
סגן ע' בן 22 ממועצה איזורית דרום השרון מסיים את הקורס טיס כטייס תובלה. "האמת שלא היה לי חלום ילדות להיות טייס. שיחקתי כדורסל כל החיים במסגרת מקצועית וזו לא הייתה שאיפה מילדות", הוא מודה. "עם זאת ידעתי שאני ארצה לעשות שירות משמעותי בצבא. לקראת סוף כיתה י"א, כשהבנתי שהעולם שלי יהיה לכיוון מכינה וגיוס, התחלתי להתאמן לצבא, עשיתי מיונים וימי סיירות וברגע שעברתי נדרשתי להסתגל כי לא הכרתי את העולם הזה. זו לא הייתה בחירה מובנת מאליה. הציעו לי להיות ספורטאי פעיל ובחרתי בשירות משמעותי".
הוא חש שהקורס נתן לו לגלות בעצמו כוחות חדשים. "קיבלתי מהקורס הכי הרבה בעולם ההתפתחותי בדגש על אתגרים מנטליים וקוגנטיביים. אם כל החיים עשיתי ספורט, הקורס מכריח אותך לשים דגש על מנטליות, לשבת גם כשהכוח נגמר, ללמוד דברים חדשים ומורכבים".
כשנשאל עם איזה קושי התמודד לאורך שלוש שנות ההכשרה הוא משיב "בעיני התקופה הכי קשה היא בשלב ראשוני או מה שמוגדר אצלנו כשלב השלישי בקורס שבסופו הוסבתי לתובלה - אבל זו האינטרקציה האמיתית הראשונה עם עולם הטיסה.
עד אז אתה בהכשרה קרקעית וזו פעם ראשונה שאתה לומד לתפעל מטוס לבד - בהתחלה להמריא ולנחות - ואז לעשות דברים הרבה יותר מורכבים. זה היה זר לי והייתי צריך להשקיע המון כדי לראות התקדמות. זה קורס שמביא איתו הרבה כישלונות וזה קשה, כשאתה מאוד רוצה להצליח במשהו ובטיסה זה מורגש מאוד, ואתה לא מצליח או טועה איפשהו בדרך".
כשסגן ע' נשאל מה החלום שלו לעתיד הוא משיב "החלום לטווח הקרוב בעיני הוא להיות מבצעי. יש לנו כמה שלבים קצרים לעבור. אחר כך אני רוצה להיות משמעותי למערכות הקרובות. אנחנו הקורס הראשון שכולו היה בתוך המלחמה.
לטווח הרחוק הייתי רוצה להגיע לרמת הפיקוד ולחזור להיות מדריך בבית הספר כאן. שיהיו חיילים שאוכל לפתח וללוות אותם בדרך הזו - כי היא לא סטנדרטית ומפתחת גם ברמה האישית וגם במקצועית".
סגן ג' מספר על השאיפות העתידיות שלו. "את כל המלחמה המטורפת והדברים שחיל האוויר עשה בזירות קרובות ורחוקות ראינו מהצד ולא לקחנו חלק. החלום הגדול שלי, ואני כמובן מייחל שלא יהיו מלחמות, לקחת חלק בפעילות מבצעית כמו שחיל האוויר הוציא לפועל ב'שאגת הארי'. לטווח הרחוק אני מקווה להמשיך להשפיע בין אם בצבא ובין בזירה האזרחית".