שינוי מגמה בציבור החרדי? רוב החרדים עדיין מעדיפים לימודים בהפרדה אך קרוב למחצית מהם יהיו מוכנים ללמוד בכיתות מעורבות כדי להשיג את התואר המיוחל.
מחקר שנערך על ידי מכון "צפנת" עבור המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), כלל סקר בהשתתפות 533 משיבים ומשיבות בוגרי מערכת החינוך החרדי יחד עם כ-50 ראיונות עומק עם בעלי עניין.
הרוב המכריע של המשיבים (87%) סבור כי קיימת חשיבות רבה או רבה מאוד לקיום כיתות נפרדות בתארים שניים טיפוליים. 69% מהמשיבים הביעו העדפה לתוכניות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית עם הפרדה מגדרית.
עם זאת, כאשר ההפרדה המגדרית נשקלת כחלק ממכלול שיקולים אישיים, הנתונים מתמתנים: רק 48% ציינו אותה כאחד משלושת השיקולים המרכזיים בבחירת מסלול (לעומת 39% שבחרו באיכות ההכשרה המקצועית ו-28% שבחרו בזמני לימוד גמישים).
יתרה מכך, במצב שבו אין ברירה ולא קיימת אפשרות להפרדה מגדרית בכיתות, 44% מהמשיבים דירגו כי יירשמו או שוקלים להירשם ללימודים בכיתות כלליות ומעורבות. מנגד, 42% לא ירשמו למסלולים לא נפרדים.
הצורך בהפרדה משתנה גם לפי אופי רכיב הלימוד: הדרכה אישית (מפגשים אישיים עם מנחה קליני) דורגה כרכיב החשוב ביותר להפרדה מגדרית, ולאחריה הדרכה קבוצתית. לעומת זאת, שיעורים תיאורטיים ומגדר המנחה בעבודת המחקר נחשבים לרכיבים שבהם ההפרדה פחות קריטית.
הסקר גם מעיד על הרצון ההולך וגובר בציבור החרדי ליהנות מהשכלה גבוהה. מרבית המשיבים (83%) שוקלים במידה רבה או רבה מאוד לימודים מתקדמים בתחום הטיפול. 75% מהמשיבים ציינו כי הם שוקלים ברצינות להתחיל תואר שני אקדמי בפסיכולוגיה במגמות הטיפוליות או בטיפול באומנות.
במצב תיאורטי שבו היו מתקבלים לכל האפשרויות, 61% היו בוחרים בתואר שני בפסיכולוגיה, 32% בתואר שני בטיפול באומנויות, ורק 7% היו מעדיפים הכשרה טיפולית שאינה אקדמית. בפילוח המגמות המועדפות, פסיכולוגיה קלינית היא המסלול המבוקש ביותר (נחשק על ידי 72% מהגברים ו-42% מהנשים).
המוטיבציות של הסטודנטים החרדים משלבות שאיפה לפרנסה מכובדת וליציאה ממעגל העוני לצד ערכים של חסד ושליחות.
החוקרים הראשיים במחקר, בן שלום כהן, ד"ר מוטי טליאס ופרופ' ישראל כ"ץ, ממליצים "למנוע את הרחבת פרקטיקת ההפרדה המגדרית לתארים שניים טיפוליים, שכן נראה שהסכנות הכרוכות במודל ההפרדה המגדרית עולות על היתרונות הצפויים ממנו, והערך המוסף ממהלך זה איננו ברור."
החוקרים מציעים למקד את המאמצים בשילוב הסטודנטים החרדים בתוך המסלולים הכלליים הקיימים, תוך בניית תוכנית מעטפת תומכת, מקיפה וממומנת, במקום יצירת תוכניות נפרדות מגדרית המייצרות כפל מענה מיותר.