כמו ילד קטן שמסרב לעזוב את הגן ולעלות לכיתה א' - המפלגות החרדיות מנסות לדחות את בא הקץ. על רקע הקואליציה המסתמנת אחרי הבחירות הבאות, הדחיפה לחוקק את חוק יסוד לימוד התורה היא עוד ניסיון נואש לעגן את הפטור משירות צבאי ללומדי תורה בחוק.
נתחיל בשורה התחתונה: אין פטור ממלחמת מצווה - "הכל יוצאין". ראו התייחסות במאמרים של הרב שילת, הרב ליאור, הרבנים לבנון, הרב מלמד ועוד רבנים.
אבל עצם הדיון ההלכתי על פטור על רקע מציאות קונקרטית כל כך מצוקתית - מכאיב נורא ומעליב נורא.
ניסים גלויים
אין בעולם ראש ישיבה שיסכים שהבת שלו תתחתן עם אברך שאם היא תקרא לו הביתה מהכולל כי הילד מפרכס מחום חלילה - הוא יגיד לה: יש לי פטור.
אלא מה? בזמן שישראל עושין רצונו של מקום הקב"ה עושה להם ניסים גלויים במלחמה. אבל למרות שישראל עושין רצונו של מקום - אין פטור, ואם הילד חולה חלילה, חייבים לרוץ איתו לבית חולים.
בזמן שישראל עמלים בתורה הקב"ה עושה להם ניסים גלויים ומציל אותם מחמאס, חיזבאללה, ומאיראן גם יחד. אבל למרות שישראל עמלים בתורה, ויש אולטרסאונד עם ממצאים חשודים חלילה - אין פטור, וצריך לחפש את הפרופסור הכי מומחה בהדסה להריון בסיכון גבוה.
לניסים הגלויים האלה קוראים חיילי צה"ל בסדיר וחיילי המילואים. אישה שמסכימה שבעלה יעזוב אותה ואת הילדים בפעם החמישית ל 100 יום, אפילו שהיא יודעת שיכול להיות שהוא לא יחזור חלילה - זה באמת נס מעל הטבע.
כתף קרה
כולנו אוהבי תורה לומדיה ותומכיה, כולנו רוצים לקיים בנו חכמי ישראל, הם ובני משפחותיהם - אך הטענה לפטור עקרוני מוחלט (ולא דיחוי) ללומדי תורה כאשר הבית בוער וחייהם של משפחות חיילי המילואים אינם חיים - היא כתף קרה בתחפושת של חלוקת תפקידים. (הלומדים והלוחמים / דוד בתורה ויואב על הצבא), ובלשונו של הרב יעקב לבנון: זוועה תורנית.
היא טענה המגיעה מאותו מקום שממנו ראשי ישיבות חרדיות מחשידים פעם אחר פעם את זעקת צה"ל חיילי המילואים ואת הדרישה לסיוע שבאה בעקבותיה - כמניפולציה מרושעת שלא נועדה אלא לחלן את הציבור החרדי.
מאותו מקום שכדי לחזק את בחורי הישיבות - ראש ישיבת דגל חרדית משווה בין היהודים שאינם חרדים לבהמות? ("אלה הולכים על ארבע ... אלה הולכים על שתיים, ואלה ואלה שווים") ומגמד לאפס מסירות ומאמצים של צה"ל וחיילי צה"ל.
מאותו מקום שממנו מגיעה התנגדות עזה וזלזול של העולם הליטאי בדוכני התפילין וההפצה של חב"ד, והסתייגות מהתדר החב"די של לב פתוח.
מגיעה ממקום של אדישות, הפך מידות טובות, הפך אהבת ישראל. ועל זה צריך לקרוע קריעה. תורה תורה חגרי שק.
ובסתירה מיניה וביה הולך פטור הלומדים ומתרחב לגדודי הבחורים שאינם לומדים ומסתובבים ברחובות גבעת שאול, הר נוף, ביתר עילית וכו', שמפאת כבודם איני רוצה להפליג בתיאורים. אבל כל מי שגר בשכונות חרדיות מכיר ויודע.
ההיסטוריה חוזרת
בדומה לתדר של עולם התורה בשיאו בתקופת הגאון מווילנה, שבה או שהיית למדן, או המחותן שלו, או מי שמממן אותו, או שלא היית קיים - כך גם כיום, טענת הפטור המוחלט היא חלק ממדיניות מכוונת של כתף קרה והגבהת חומות כלפי מי שמחוץ לקהילת אנ"ש.
בדומה לשינוי שחולל הבעל שם טוב באהבת ישראל, ובגילוי מעלתו של כל יהודי ויהודי והתקרבות אליו - גם עכשיו בהפוך על הפוך, העמידה על הרגליים האחוריות של הציבור החרדי מעידה על הפנמה שקטה של מסרים של היפתחות , מגע, קשר, ואהבת ישראל. המצוקה של עם ישראל, והתביעה הנחושה לשינוי מחלחלות לתוך החברה החרדית והלב הולך ונפתח. אמנם הבשלה עדיין אין - אבל תהליך מתחת לפני השטח יש ועוד איך.
עוד תראו שמהמשבר שהולך ומתרגש על החברה החרדית יצמח פלא גדול. הציבור החרדי יהיה לברכה לכולנו, היכלי הישיבות השוקקים והעצומים שלו יצמיחו תורה גדולה שלא נתחלקה לשבטים, לפלגים ולעדות.
יחד שבטי ישראל.