יו"ר מפלגת ישר, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, נבהל ככל הנראה מדבריו של הרב יצחק יוסף, שאמר שהוא מאמין לאיזנקוט יותר מלנתניהו, והגיב: "לא נעשה פשרות בנושא חוק הגיוס, גם אם המשמעות היא הליכה לבחירות נוספות".
זו לא היתה פעם ראשונה שאיזנקוט לא שלל בחירות נוספות. גם לפני חודש אמר בריאיון לחדשות 12 כי יעדיף ללכת לבחירות נוספות על פני התפשרות בנושא גיוס החרדים: "אם מה שיעמוד ביני לבין הקמת ממשלה זה חוק השתמטות, אני אעדיף ללכת לבחירות נוספות ולא להתפשר על גיוס לכל".
ההתנגדות לחוקים בנושא הגיוס, מחוק יסוד לימוד התורה, חוק המעונות וחוק המעצרים, היא כמעט קונסנזוס לאומי. בקרב הציבור היא מקיפה כמעט את כל מגזרי החברה, למעט החרדים עצמם. ישנה גם הסכמה רחבה, שהממשלה הבאה תקיף כמה שיותר מפלגות מהימין ומהשמאל, בלי חרדים ובלי ערבים - שני המגזרים שהתרומה שלהם לביטחון המדינה אפסית.
אבל אם יש משפט שאסור להעלות על השפתיים, שהוא מוקצה מחמת מיאוס, הוא 'הליכה לבחירות נוספות'. כמו שאסור לעשות פשרות בנושא הגיוס, כך אסור אפילו להרהר באפשרות של בחירות נוספות. אם איזנקוט רואה את האפשרות הזאת כריאלית, זו כבר סיבה טובה שלא להצביע לו. מגוון האופציות אחרי הבחירות הקרובות, כתוצאה מתוצאותיהן שבשלב זה מעורפלות למדי (אף אחד עוד לא יודע כמה מפלגות תתמודדנה ומי הן) - עצום. כל ההרכבים הכי דמיוניים עשויים להיות ריאליים. רק דבר אחד אסור שיקרה: קיפאון פוליטי שיוביל למערכת בחירות נוספות. איזנקוט בונה מחדש את חוסר האמון הציבורי בדמוקרטיה הישראלית.
יש סיכוי רב שהתוצאה היחידה של בחירות נוספות תהיינה בדיוק אותה תוצאה - שיכניסו מחדש את מדינת ישראל לסחרחורת בחירות ללא מוצא. מדינת ישראל למודת ניסיון מהשנים 2019-2021. בחירות 2019א' הובילו לבחירות 2019ב' שהובילו לבחירות 2020, שבהם הוקמה ממשלה רחבה שפורקה בגסות בידי הליכוד והובילה לבחירות 2021 - ולהקמת ממשלת בנט-לפיד.
התמיכה שלי בממשלת בנט נבעה רק מהסיבה הזו: כי האלטרנטיבה לאותה ממשלה לא היתה ממשלה בראשות נתניהו, לא היתה שום אפשרות כזו, אלא הליכה לבחירות חמישיות בתוך שנתיים, שהיו מביאים מן הסתם לבחירות שישיות ושביעיות ושמיניות בתוך שנתיים. בבחירה בין אפשרות כזו לבין ממשלה עם מנסור עבאס, כשבנט ראש הממשלה ולא יאיר לפיד, האפשרות השניה היתה פחות חמורה. אובדן האמון הציבורי בדמוקרטיה הפרלמנטרית הישראלית במצב כזה, היה חמור יותר מממשלה עם מפלגה ערבית. והאובדן הזה החל להתפתח: מצד אחד דיבורים כמו 'נלך לעוד בחירות ועוד בחירות ועוד בחירות רק כדי שנתניהו יישאר ראש ממשלה' - משפט שאין כמוהו רומס את הדמוקרטיה - ומאידך דיבורים ש'חבל ללכת להצביע, ממילא הכל יישאר אותו דבר'.
ממשלת בנט עשתה את הדבר הכי הכרחי והכי חיוני שהיתה חייבת לעשות: להעביר תקציב מדינה, כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולהיבנות. לא מעט מיזמים ביטחוניים וחברתיים חשובים ביותר נתקעו והוקפאו, כי לא היה תקציב מדינה.
ממשלת נתניהו הנוכחית עשתה מהלכים ענקיים, חסרי תקדים שלא נעשו כמותם, בתחום ההתיישבות ביהודה ושומרון. בצד ההצלחות היו לה גם מחדלים קשים. היא גם נקטה במהלכים פסולים בנושא גיוס חרדים. הבחירות הבאות חייבות להסתיים בהקמת ממשלה רחבה, עדיף בהובלת הימין. מי שיטרפד ממשלה כזו, לא ראוי להיות חלק מההנהגה הישראלית.