"ה־M16 יורה אותו דבר", אומר ח"כ חנוך מילביצקי כבר בתחילת השיחה, ובמשפט אחד משרטט את תפיסת עולמו. מבחינתו, ההבחנה בין טרור לאומני לבין הפשיעה המאורגנת בחברה הערבית היא הבחנה מלאכותית, שעלולה לעלות למדינת ישראל במחיר כבד.
לדבריו, הנשק שנמצא היום בידי ארגוני הפשיעה עלול להיות מופנה בתוך רגע נגד אזרחי ישראל ממניע לאומני. "הנשקים הללו שנמצאים בידי גורמים עברייניים באוכלוסייה הערבית, בשנייה וחצי יופנו נגד יהודים על מניע לאומני, ברגע שהם יחליטו שזה כדאי להם, כי אצלם הכול עובד על בסיס כדאיות".
מילביצקי טוען כי המדינה עדיין אינה מתייחסת לאיום הזה במלוא חומרתו. "כרגע לא מתייחסים לזה כטרור, וזו בדיוק הבעיה", הוא אומר. "ראינו כבר ירי מנשק אוטומטי מתוך יישובים ערביים לעבר שוטרים. אנחנו מאוד מאוד קרובים למראות שעד היום ראינו רק בסרטים".
אחד הנושאים שמטרידים אותו במיוחד הוא תופעת הפרוטקשן, שלדבריו חדרה כמעט לכל תחום במשק הישראלי. כדי להמחיש את ממדי התופעה הוא מספר על שיחה שקיים עם בעל חברה גדולה המבצעת עבודות עבור המדינה.
"הוא עובד בהיקפים של מיליארדים", מספר מילביצקי. "מיליארדים. והוא משלם פרוטקשן במיליונים מדי חודש. המשמעות היא שמדינת ישראל משלמת יותר, את ואני משלמים יותר. בסוף כולנו מממנים את הטרור הפלילי במדינת ישראל".
לדבריו, מדובר כבר לא רק בבעיה של בעלי עסקים פרטיים אלא בנטל כלכלי המוטל על כלל הציבור. "גובים מכל השרשרת - מהקבלן הראשי ועד קבלני המשנה. הדבר הזה הוא אלמנט מרכזי ביוקר המחיה אצלנו, ולכן מוכרחים לטפל בזה בצורה אגרסיבית מאוד".
כשהדר מילר שואלת כיצד יש להתמודד עם תופעת הפרוטקשן, תשובתו קצרה וחדה: "בכוח".
אלא שמיד אחר כך הוא גם מציג פתרון מעשי. לדבריו, המדינה צריכה להקים קרן שתבטח בעלי עסקים המסרבים להיכנע לארגוני הפשיעה. "ברגע שהמדינה תגיד 'אני לוקחת את זה עליי, אני מבטחת את האירועים האלה', יהיה לה גם תמריץ הרבה יותר גדול לפעול נגדם. זה אירוע מדינתי. אי אפשר להמשיך לגלגל אותו על בעלי העסקים".
לדבריו, התקציב שהוקצה לנושא רחוק מלהספיק. "שלושים מיליון שקל? זה כסף לבזוקה. צריך בערך פי אלף אם באמת רוצים לטפל באירוע הזה".
בהמשך הריאיון מצייר מילביצקי תמונה מטרידה במיוחד של הקשר בין ארגוני הפשיעה לבין הטרור. "ארגוני הפשיעה הם שביל הזהב של הטרור לעבור דרכו", הוא אומר. "אין באמת הבדל בין הטרור הלאומני לטרור הפלילי. אלה אותם אנשים, אותם אמצעים. זו רק השאלה מתי מישהו מחליט לקחת את זה לכיוון הלאומני".
לדבריו, מדינת ישראל כבר יודעת היטב מי עומד בראש ארגוני הפשיעה. "אפשר ביום אחד להביא משהו כמו עשרים אנשים שמרכזים היום את מרבית ארגוני הפשיעה במדינת ישראל, לעצור את כולם ולהכניס אותם לכלא. כרגע לא עושים את זה מכל מיני סיבות".
הוא מזהיר כי ההמתנה עלולה להסתיים באסון. "צריך להתייחס לזה כמו לפצצה מתקתקת של מחבל שאנחנו יודעים שהולך לפעול נגד מדינת ישראל. אני מאוד מקווה שהאסימון לא ייפול אצלנו, כמו שקורה יותר מדי פעמים, רק אחרי האסון. כי האסון כבר קרה".
כשמילר מעלה את החשש מפני תרחיש שבו כמויות הנשק הבלתי חוקי יופנו נגד ישראל בעת חירום, מילביצקי אינו מהסס. "זה לא אם", הוא משיב. "זה קשה. חווינו את זה כבר, ואני לא חושב שזה משהו שאפשר לחיות איתו עוד קצת".
חלק ניכר מהריאיון מוקדש גם לביקורת החריפה שמותח מילביצקי על מערכת המשפט ועל היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, ללא שינוי עמוק במערכת לא ניתן יהיה להתמודד עם האתגרים הביטחוניים והמשילותיים.
"צריך לקחת מבג"ץ את כל הסמכויות המינהליות שלו", הוא אומר. "הוא צריך להיות בית משפט לערעורים פליליים ואזרחיים בלבד, ולהקים בית משפט לחוקה עם כהונות קצובות. בג"ץ מקולקל מעבר לתיקון".
הוא גם מתייחס לחוק לגירוש משפחות מחבלים, שהיה מיוזמיו, ומסביר מדוע טרם הופעל בפועל. לדבריו, רק לאחרונה נוצר מקרה ראשון שבו ניתן יהיה לבחון את יישום החוק כלפי משפחתו של מחבל אזרח ישראל, בכפוף לחוות דעת ביטחונית מתאימה.
לקראת סיום הריאיון מבקש מילביצקי להדגיש כי אינו רואה בכל ערביי ישראל אויבים. "יש לא מעט מערביי ישראל שכן רוצים פשוט לחיות", הוא אומר. "פחות מעניין אותם הנושא הלאומני ופחות מעניין אותם כל מיני אידיאולוגיות רדיקליות".
עם זאת, הוא שב ומזהיר מפני גורמי הפשיעה הפועלים לצד גורמי הטרור. "גורמי הפשיעה שחוברים ועובדים יחד עם גורמי הטרור הם נגע. הם סרטן שצריך להסיר. ועד שלא נעשה את זה, כמו כל סרטן שאתה משאיר אותו להתפשט - הוא בסוף קטלני. וזה בדיוק האירוע".