יו"ר תנועת הביטחוניסטים תא"ל (מיל') ארז וינר משוכנע כי מתקפת 7 באוקטובר שינתה מן היסוד את הדרך שבה מדינת ישראל צריכה להסתכל על ביטחונה.
בריאיון הוא מתאר תפיסת עולם שלפיה עידן ההכלה הסתיים, ומעתה ישראל חייבת לפעול מתוך חתירה להכרעה, מניעה ואכיפה - גם אם המשמעות היא נוכחות ממושכת בשטח.
בתחילת השיחה הוא מתייחס לסערה סביב ראש השב"כ דוד זיני ומפתיע כשהוא מעניק לו גיבוי. "שמעתי שהוא אמר באמת דברי טעם", אומר וינר. "כשמחאו לו כפיים הוא אפילו אמר, 'מה אתם מוחאים כפיים? לא אמרתי שום דבר מיוחד. אמרתי שזה החוק ואני אפעל לפי החוק'. זה בדיוק מה שמצופה מראש שב"כ".
לדבריו, הוויכוח הציבורי סביב הדברים רק ממחיש עד כמה השיח הפך לקיצוני. "זה שאנחנו מצד אחד מוחאים כפיים על דבר כזה ומצד שני קופצים על דבר כזה, רק מראה לאיזו מציאות לא טובה ולא בריאה הגענו". הוא מוסיף כי נאמנות לדרג המדיני אינה עומדת בסתירה לעצמאות מקצועית. "התפקיד של מערכת הביטחון הוא להציג את כל החלופות. אבל אחרי שהדרג המדיני מחליט - אתה מבצע. לא כמי שכפו עליו, אלא בלי כחל וסרק".
בהמשך הריאיון עובר וינר לסוגיית שילוב הלוחמות בצה"ל - אחד הנושאים שמעוררים מחלוקת ציבורית חריפה. הוא מדגיש כי אינו מתנגד לשירות נשים, אך מסתייג משילובן ביחידות הלוחמות המתמרנות.
"אני בעד שבנות ישרתו", הוא אומר. "בתפקידים הכי משמעותיים והכי תורמים. אבל אסור לבלבל בין שירות נשים לבין שילובן בתפקידי הלחימה במערך המתמרן". מבחינתו, השאלה איננה דתית אלא מבצעית. "פונקציית המטרה של צבא היא ניצחון - לא שוויון. הניצחון הוא הערך העליון בצבא. אתה עושה מה שמביא את הניצחון, לא מה שמביא את השוויון".
וינר מצביע גם על ניסיון שנצבר בצבאות אחרים. "הצבא האמריקאי ניסה את זה במשך שנים, כולל ביחידות המיוחדות. בסופו של דבר מדובר בכישלון מוחלט. יש מגבלות פיזיולוגיות ויש גם שאלות של לכידות היחידה בתנאי לחימה".
משם עוברת השיחה לערכי צה"ל - תחום שבו וינר עוסק כבר עשרות שנים. לטענתו, ערכים בסיסיים כמו אהבת הארץ ואחוות לוחמים נדחקו לאורך השנים ממסמכי היסוד של הצבא.
"אני טוען את זה עוד מ־1994", הוא מספר. "לקחו את ערכי היסוד של צה"ל והחליפו אותם במסמך אחר". לדבריו, דווקא הלחימה מאז 7 באוקטובר הוכיחה שהרוח האמיתית של הלוחמים חזקה מכל מסמך. "ראינו שהיהדות פרצה מלמטה. חיילים דתיים ולא דתיים רוצים להתחבר למשהו. הם מחפשים שייכות". הפתרון, לדבריו, פשוט: "לא צריך להקים ועדות. צריך לחזור למקורות ולערכי היסוד שעליהם קם צה"ל".
כשעוברים לעסוק בעזה, וינר מבהיר כי מבחינתו ישראל כבר אינה יכולה לשוב לתפיסת "שקט ייענה בשקט". "שבעה באוקטובר נתן לנו סטירת לחי והסביר לנו שאי אפשר להשאיר את מה שהיה. גם אם אני לא יודע בדיוק מה יהיה ביום שאחרי, אני יודע מה אני רוצה שיהיה ביום שאחרי".
לדבריו, תפיסת הביטחון הישראלית השתנתה. "במקום הכלה צריך אכיפה ומניעה. ישראל לא תחכה שוב שהרקטות יחלידו על המשגרים. היא תפעל ככל שנדרש, וגם תישאר בשליטה מבצעית ברצועת עזה עד שייגמר מה שלא נגמר מול חמאס".
עם זאת, הוא מזהיר כי המשך הדרך תלוי גם במערכת הפוליטית שתקום לאחר הבחירות. "אי אפשר להשלים את כל המלאכה עד הבחירות. השאלה היא איזו ממשלה תקום אחריהן והאם היא תמשיך את אותה תפיסת ביטחון".
לקראת סיום הריאיון מציג וינר את מה שלדבריו צריך להטריד את ישראל יותר מכל. "אם אתה מעיר אותי בבוקר ושואל מה האיום הקיומי הבא על מדינת ישראל, אני אומר - המלחמה על הבית".
לדבריו, מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים שמגיעים לארגוני הפשיעה בחברה הערבית ולגורמי טרור יוצרים מציאות מסוכנת במיוחד. "הנשק הזה לא נעלם. הוא מגיע למשפחות הפשע, זולג לטרור ומגיע גם ליהודה ושומרון". בקצה השרשרת, הוא מוסיף, ניצבת גם הרשות הפלסטינית. "זה גוף חמוש, מסוכן, שמממן טרור. מי שחושב שהמציאות הזאת לא תתפוצץ לנו בפנים - חי בסרט".
וינר קורא לטיפול מערכתי בתופעה. "כולם צריכים לעבוד יחד - צה"ל, שב"כ, המשטרה וכל גורמי האכיפה. במקביל צריך לחזק את כיתות הכוננות ולהיערך להגנה על היישובים". מבחינתו, זהו האתגר המרכזי של השנים הקרובות. "זו המלחמה על הבית", הוא מסכם, "ואת הרשות הפלסטינית צריך לפרק - יפה שעה אחת קודם".