רבנים וראשי ישיבות בכירים מהזרם הספרדי פרסמו מכתב חריף נגד הצעת החוק המכונה "החוק להקפאת מעצרים", והזהירו כי היא צפויה להביא לפגיעה קשה בעולם הישיבות וליצור מנגנוני פיקוח ואכיפה חסרי תקדים כלפי תלמידי הישיבות.
במכתבם טוענים הרבנים כי השם שניתן להצעת החוק מטעה את הציבור, שכן לדבריהם מדובר למעשה בגרסה מחודשת של מנגנוני הפיקוח שנכללו בעבר במתווי גיוס קודמים, ובהם "מתווה ביסמוט", אשר נדחו בזמנו על ידי ההנהגה הרוחנית של הציבור החרדי.
החותמים מפרטים את הסעיפים המרכזיים שלטענתם מעוררים דאגה, ובראשם הענקת סמכויות נרחבות לרשויות המדינה לבצע ביקורות פתע ולעקוב אחר נוכחות תלמידי הישיבות באופן פרטני.
לטענתם, לפי מנגנון החוק המוצע, תלמיד שיסווג כמי שנעדר באופן עקבי מסדרי הלימוד עלול להיות מוגדר כמשתמט ולהפוך ליעד לאכיפה מצד המשטרה הצבאית. לדבריהם, מדובר בשינוי מהותי, המעביר את מוקד האכיפה מהציבור החרדי כולו אל כל תלמיד באופן אישי.
עוד נטען כי הצעת החוק מטילה אחריות ישירה על הנהלות הישיבות ומחייבת את ראשי המוסדות לדווח לרשויות באופן שוטף על תלמידים שאינם עומדים במכסת שעות הלימוד הנדרשת. בנוסף, היא כוללת הקמת מנגנון פיקוח ייעודי שירכז את נתוני הביקורות הממשלתיות.
הרבנים מתריעים גם מפני ההשלכות המוסדיות והכלכליות של ההצעה. לדבריהם, החוק קובע כי אם שיעור ההיעדרויות בישיבה מסוימת יעלה על 20 אחוזים מכלל התלמידים, תישלל הכרת המדינה במוסד באופן מיידי, ויתר התלמידים יידרשו למצוא מסגרת לימודים חלופית בתוך זמן קצר - מהלך שלטענתם משמעותו המעשית היא סגירת הישיבה.
לדבריהם, מעבר לפגיעה הכלכלית והמשפטית, עצם הפעלת מנגנוני הפיקוח עלולה לערער את המרקם הפנימי של עולם הישיבות, ליצור מתיחות וחוסר אמון בין הנהלות המוסדות לתלמידים ולהרחיק צעירים ממסגרות הלימוד.
במכתב מזהירים הרבנים כי גם אם המנגנונים יאושרו כהוראת שעה בלבד, עצם ההסכמה להם עלולה להוביל להטמעתם באופן קבוע במערכת החוק. עוד הם טוענים כי הצעת החוק אינה מבטלת את הסנקציות האישיות והכלכליות שכבר מוטלות כיום על בני הישיבות.
על המכתב חתומים כמה מראשי הציבור התורני הספרדי, ובהם ראש ישיבת פורת יוסף הרב משה צדקה, חבר בית הדין הגדול לשעבר הרב ציון בוארון, ראש ישיבת בני ציון הרב בן ציון מוצפי, ראש ישיבת נהר שלום הרב בניהו שמואלי ורבנים נוספים.