ארגון "אמת ליעקב בישראל" ורו"ח טייטלבוים, המייצגים מאות עמותות, מוסדות חינוך וארגוני רווחה במגזר החרדי, הגישו הבוקר (שני) עתירה דחופה ורחבת היקף לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
העתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד יהודה אבלס, דורשת לבטל את מה שמוגדר כ"הקפאה מנהלית" של אישורי הטבות מס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה למוסדות לימוד תורניים, ולעצור את מה שהעותרים מכנים מדיניות אכיפה בררנית וסלקטיבית המופנית כלפי הציבור החרדי בלבד.
העתירה תוקפת ישירות את מדיניות רשות המסים והיועצת המשפטית לממשלה, המבקשות להתנות את מתן אישורי המס בבדיקת מעמדם הצבאי של התלמידים הלומדים באותם מוסדות.
לטענת העותרים, מדובר במנגנון מנהלי חדש חסר בסיס חוקי מפורש, ההופך את הנהלות מוסדות החינוך והישיבות בעל כורחן לזרוע פיקוח ואכיפה של רשויות הצבא.
בעתירה נטען כי הרשויות הקפיאו בפועל את הטיפול בבקשות של מוסדות תורניים, או לחלופין הציבו בפניהם דרישות חריגות למסירת רשימות שמיות ומידע אישי, בעוד מוסדות אזרחיים אחרים ממשיכים לקבל את הטבת המס ללא כל דרישה מקבילה.
בלב העתירה עומדת דרישה לעיכוב צווים פונקציונליים מול ישיבת ועדת הכספים של הכנסת המתכנסת היום (שני).
במהלך הישיבה צפויים לעלות לאישור עשרות מוסדות אזרחיים המבקשים לקבל הכרה לצורכי סעיף 46, ובהם עמותת ידידי המכללה האקדמית ספיר ועמותת ספורט חוף הכרמל.
העותרים מדגישים כי גופים אלו - הכוללים מוסדות אקדמיים, מכללות, עמותות ספורט וגופי תרבות - לא נדרשו להציג רשימות תלמידים או להצהיר על מעמדם הצבאי של הנהנים מפעילותם כדי לזכות בהטבה. העותרים מבקשים מבג"ץ לעכב את אישור הבקשות בוועדה עד לקביעת מדיניות אחידה ושוויונית החלה על כלל המוסדות בישראל, ללא הבחנה בין מוסד תורני למוסד אקדמי או תרבותי.
בעתירה מתוארת המדיניות החדשה כסנקציה כלכלית קשה הפוגעת בראש ובראשונה ביכולתם של המוסדות לגייס תרומות, שכן שלילת או הקפאת סעיף 46 מונעת מהתורמים לקבל זיכוי ממס על תרומתם, דבר המוביל לירידה חדה בהיקף ההכנסות של העמותות.
רו"ח טייטלבוים הציגה נתונים המצביעים על כך שעצם האיום בהקפאה כבר מייצר קשיים תזרימיים חמורים, המעמידים בסכנה את מימון הפעילות השוטפת, עיכוב תשלומי שכר לעובדי הוראה ומינהלה, וצמצום תמיכות וחלוקת מזון למשפחות נזקקות.
הטיעון המשפטי המרכזי בעתירה נשען על עקרון השוויון ועל פסיקת בג"ץ קודמת (בג"ץ 5819/24), שבה נקבע כי מדיניות אכיפה אזרחית וכלכלית בנושא הגיוס חייבת להיאכף באופן שוויוני ולא להתמקד במגזר אחד בלבד.
העותרים מציינים כי בישראל קיימים אלפי אזרחים שאינם משרתים מסיבות שונות, כולל סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. לפי הנתונים המוצגים בעתירה, מתוך כ-400 אלף סטודנטים הרשומים במכללות ובאוניברסיטאות, גויסו במהלך המלחמה כ-60 אלף לשירות מילואים, מה שמלמד כי מאות אלפים אינם נושאים בנטל השירות בפועל, ובכל זאת המוסדות בהם הם לומדים אינם נדרשים לעבור בדיקות דומות.
בנוסף, העתירה מעלה טענה קשה לגבי פגיעה בזכות לפרטיות. נטען כי רשות המסים דורשת מהמוסדות התורניים להעביר מידע שמי, אישי ורפואי רגיש ביותר הנוגע לפטורים שניתנו לתלמידים, נטל פיקוח חריג שאינו מוטל על שום גוף ציבורי אחר במדינה.
"יצאנו למאבק משפטי כדי לעצור עוול מנהלי צורם", מסרו ארגון 'אמת ליעקב בישראל' והצוות המשפטי. "רשות המסים והיועצת המשפטית לממשלה בחרו לסמן מגזר אחד כחשוד, תוך הפיכת מוסדות חינוך לזרוע אכיפה צבאית ללא סמכות חוקית. חוק ואכיפה כלכלית חייבים לחול באופן אחיד.
"אם המדינה מבקשת לקשור בין שירות צבאי לסעיף 46, עליה להחיל את התנאי על אוניברסיטאות, מכללות וגופי ספורט כאחד. אנו דורשים לעכב לאלתר את האישורים הבררניים בוועדת הכספים ולקבוע אמות מידה ניטרליות ושוויוניות לכולם".