משרד הבריאות מפרסם לראשונה דוחות לאומיים מקיפים על זמני ההמתנה במערכת הבריאות הציבורית, הכוללים נתונים על בדיקות MRI ועל 19 סוגי ניתוחים אלקטיביים בבתי החולים הכלליים.
הדוחות מבוססים על נתוני השנים 2024-2025 בבדיקות ה-MRI ועל נתוני 2024 בניתוחים, ומציגים לראשונה תמונת מצב מפורטת של זמני ההמתנה בפועל.
מהנתונים עולה כי בשנת 2025 בוצעו בישראל 570,076 בדיקות MRI, לעומת 523,512 בשנת 2024 - עלייה של 8.8% בתוך שנה. למרות הגידול במספר הבדיקות, מרבית מדדי ההמתנה לא התארכו ואף נרשמה ירידה בחלקם: הזמן החציוני מהפניית רופא ועד ביצוע הבדיקה ירד מ-37 ל-35 ימים, בעוד שממוצע ההמתנה ירד מ-57.3 ל-55.1 ימים.
בשלב שבין אישור הבדיקה בקופת החולים ועד ביצועה נותר זמן ההמתנה כמעט ללא שינוי - חציון של 28 ימים וממוצע של 47.2 ימים. הזמן מקביעת התור ועד לביצוע הבדיקה התקצר ל-41.1 ימים בממוצע לעומת 45.2 ימים בשנה הקודמת, בעוד שפענוח הבדיקות ארך בממוצע 9.3 ימים.
הדוח מצביע גם על פערים בין אזורי הארץ. במחוז המרכז בוצעו 69.3 בדיקות MRI לכל אלף מבוטחים - השיעור הגבוה ביותר, ואילו בירושלים נרשם השיעור הנמוך ביותר עם 37.2 בדיקות לאלף מבוטחים. עוד עולה כי 94% מתושבי מחוז ירושלים ביצעו את הבדיקה במחוז מגוריהם, לעומת 65% בלבד מתושבי הצפון.
לפי קבוצות גיל, בני 65 ומעלה הם הקבוצה שמבצעת את מספר בדיקות ה-MRI הגבוה ביותר - 132 בדיקות לכל אלף מבוטחים, לעומת תשע בדיקות בלבד לכל אלף ילדים עד גיל 14. גם שיעור הבדיקות בקרב נשים היה גבוה יותר, עם 63.1 בדיקות לאלף מבוטחות לעומת 52.9 בקרב גברים.
גם בחלוקה לפי קופות החולים נרשמו פערים בהיקף השימוש בבדיקות MRI. בשנת 2025 ביצעה כללית את מספר הבדיקות הגבוה ביותר - 281,303 בדיקות, אחריה מכבי עם 177,991 בדיקות, מאוחדת עם 72,453 ולאומית עם 38,329.
עם זאת, בבחינת שיעור הבדיקות ביחס למספר המבוטחים מובילה דווקא מכבי עם 65.8 בדיקות לכל אלף מבוטחים, לעומת 56.7 בכללית, 52 במאוחדת ו-51.4 בלאומית. מהנתונים עולה גם כי בכללית שיעור המבוטחים בני 65 ומעלה הוא הגבוה ביותר - 14.4%, לעומת 13.3% במכבי, 12.5% בלאומית ו-10% במאוחדת.
בחלק השני של הדוח נבחנו זמני ההמתנה ל-19 סוגי ניתוחים אלקטיביים שבוצעו במימון ציבורי ב-28 בתי חולים כלליים. המדד שנבדק הוא הזמן שחלף מרגע שהתקבלה החלטה לנתח במרפאות החוץ של בית החולים ועד לביצוע הניתוח בפועל.
בין הניתוחים שנבדקו, זמן ההמתנה החציוני הקצר ביותר נרשם בכריתה ושחזור שד - 25 ימים, ובכריתת המעי הגס - 27 ימים. אחריהם דורגו כריתת זגוגית העין וניתוחי ראש עם 29 ו-30 ימים בהתאמה, וכריתת כיס מרה עם 36 ימים.
מנגד, זמני ההמתנה הארוכים ביותר נרשמו בניתוחי יישור מחיצת האף, עם חציון של 89 ימים, ניתוחי שקדים ואדנואידים עם 78 ימים, החלפת מפרק ברך עם 70 ימים וניתוחי כפתורים עם 64 ימים. בניתוחי החלפת מפרק הירך זמן ההמתנה החציוני עמד על 57 ימים, ובניתוחי קטרקט ובכריתת בלוטת התריס על 50 ו־56 ימים בהתאמה.
גם שיעור המטופלים שהמתינו יותר משלושה חודשים השתנה משמעותית בין סוגי הניתוחים. כמעט מחצית מהמטופלים שעברו יישור מחיצת אף המתינו מעל 90 ימים, לעומת 43.9% בניתוחי שקדים ואדנואידים ו-37.2% בהחלפת מפרק ברך. מנגד, בכריתת המעי הגס רק 10.6% מהמטופלים המתינו יותר מ-90 ימים, ובכריתה ושחזור שד 11.4% בלבד.
בדוח מציין משרד הבריאות כי בהשוואה למדינות בעלות מערכות בריאות ציבוריות, ובהן קנדה, שוודיה ונורבגיה, זמני ההמתנה לבדיקות MRI בישראל קצרים יחסית, זאת למרות שמספר מכשירי ה-MRI לנפש נמוך יותר.
עוד מצוין כי מספר מכשירי ה-MRI בישראל גדל בעשור וחצי האחרונים מ-10 מכשירים בשנת 2008 ליותר מ-70 מכשירים בשנת 2025.