ח"כ טלי גוטליב (הליכוד) קראה לפטר את הרמטכ"ל אייל זמיר לאחר שביקש להסיר מחוק הקפאת מעצרי העריקים את הסעיף המטיל על צה"ל לקבוע מי יוכר כתלמיד ישיבה וייהנה מהקפאת הליכי האכיפה נגדו.
גוטליב כתבה ברשת X: "הרמטכ"ל אייל זמיר אני מציעה לך דע את מקומך!! דע את מקומך!! אינני מאיימת כמובן כי אין לי שום סמכות ביד. אך מכתבך החרפתי מאתמול מחייב את פיטוריך. העזת לרדת למגרש הפוליטי ולהחליש תוך כך את מורל חיילנו ואזרחי ישראל כאחרון חברי הכנסת מהאופוזיציה. אני הייתי מפטרת אותך ללא היסוס. ויפה שעת אחת קודם".
הרמטכ"ל רב-אלוף אייל זמיר פנה במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון ישראל כ"ץ וליו"ר ועדת החוץ והביטחון ח"כ בועז ביסמוט, וביקש מהם להסיר מחוק הקפאת מעצרי העריקים את הסעיף השנוי במחלוקת.
זמיר הבהיר כי עמדת צה"ל נגד ההצעה הוצגה במהלך הדיונים בוועדה, וכי הצבא סבור שהחוק לא רק שלא יביא לגיוס חיילים נוספים - אלא עלול להעניק תמריץ להשתמטות.
"הצעת החוק הונחה בעיצומה של מערכה רב-זירתית, ובעת שצה"ל מתמודד עם פער חריף בתחום כוח האדם, אשר משפיע ישירות על היכולת לעמוד במשימות המבצעיות", כתב הרמטכ"ל. לדבריו, עמדת הצבא היא שההצעה "אינה צפויה להביא לתוספת כוח אדם בשורות הצבא בטווח הזמן המיידי, אלא ההפך".
זמיר הזהיר כי הקפאת המעצרים, החקירות וההליכים הפליליים תעביר מסר שלפיו מי שלא יתייצב לשירות לא יישא בתוצאות. "היא מעניקה תמריץ לאי-התייצבות לשירות צבאי, שכן בצידה יהיה פטור מהעמדה לדין ומהליכים פליליים", כתב. "בכך, ההצעה לא עולה בקנה אחד עם צורכי צה"ל, וזאת באופן מובהק וחד-משמעי".
"צה"ל פועל בימים אלה בכל האמצעים העומדים לרשותו להרחבת שורותיו", כתב הרמטכ"ל. "לא ייתכן שהמערכת הצבאית בראשותי, אשר תובעת ממשרתיה הקרבה חסרת תקדים, תהיה חתומה בו-זמנית על מתן פטורים המוניים מהעמדה לדין", התריע. לדבריו, הטלת המשימה על קציני צה"ל "תיצור שבר עמוק מול מערך המשרתים, הנושאים בנטל הלחימה מזה כשנתיים וחצי, ותגדיל את אי-השוויון".
זמיר טען כי לצה"ל אין כל יתרון בבחינת השאלה אם אדם אכן עומד בתנאים שנקבעו בחוק לקבלת מעמד של תלמיד ישיבה. "לצה"ל אין כל יתרון יחסי, כלים או מומחיות בבחינת הקריטריונים לפטור כפי שהם מוגדרים בחוק החדש", כתב. הוא הדגיש כי אין מדובר בבדיקה צבאית או ביטחונית, אלא "בבחינה טכנית לחלוטין על בסיס תצהירים ואימותם, ולא בבחינה מהותית".
הנימוק השלישי שהעלה זמיר הוא הפגיעה האפשרית בתפקודו של צה"ל במהלך המלחמה. לדבריו, הקמת הוועדה, גיבוש מנגנוני העבודה שלה ובחינת מעמדם של תלמידי ישיבות רבים ידרשו כוח אדם, משאבים ותשומת לב של מפקדים בכירים. "נוכח האתגרים העצומים המונחים לפתחו של צה"ל".