הרב יאיר פארן, מנהל חטיבת הביניים בתיכון שחרית בירושלים ונינו של הרב עובדיה יוסף, התייחס בריאיון לערוץ 7 לסערה סביב חוק יסוד לימוד תורה ולוויכוח הציבורי על גיוס חרדים.
לדבריו, פעילותו הציבורית אינה עומדת בניגוד למורשתו של הרב עובדיה, אלא ממשיכה אותה מתוך דאגה לכלל ישראל.
הרב פארן סיפר כי הוא משתדל לבחון את דרכו מתוך מחויבות לתורה ולמציאות שבה נמצאת המדינה. לדבריו: "אני משתדל לשאול את עצמי מה הקדוש ברוך הוא רוצה ממני בעולם, לאור התורה שאני לומד ולאור המציאות שאנחנו רואים סביבנו", והוסיף כי הוא רואה בדאגה לעם ישראל את העיקרון שהנחה גם את הרב עובדיה לאורך כל חייו.
בהתייחסו להצעת חוק יסוד לימוד תורה שאושרה בכנסת, אמר כי הוא מסכים שלימוד התורה הוא ערך יסוד בעם ישראל, אך לדבריו החוק עצמו פוגע בתורה. "אני חושב שהחוק הזה הרבה יותר מבזה את התורה ומפלג את עם ישראל", אמר, והוסיף כי מדובר במהלך שנועד, לדבריו, "להנציח ולתת תשתית חוקתית לעוולת הפטור וההשתמטות".
לדבריו, הטענה שלפיה רודפים לומדי תורה אינה משקפת את המציאות. "מעולם לא רדפו אף אחד במדינת ישראל כי הוא למד תורה", אמר. "רודפים במדינת ישראל עריקים כי הם עריקים מהצבא".
הוא מתח ביקורת גם על הממשלה וטען כי קידום החוק נובע משיקולים פוליטיים לקראת הבחירות. לדבריו: "הוא מוכר את המדינה, הוא מוכר את הערכים של כולנו... בשביל עוד קדנציה פוליטית", בהתייחסו לראש הממשלה.
עם זאת, הוא הדגיש כי גיוס חרדים צריך להיעשות תוך שמירה על זהותם ואורח חייהם. לדבריו, אין מקום למדיניות של "כור היתוך", ויש לאפשר לכל אדם לחיות לפי אמונתו, אך על בסיס מחויבות משותפת לשירות המדינה.
"אני לא רוצה לשנות אף חרדי, ואני לא רוצה לקעקע זהות של אף אחד", אמר, והוסיף כי יש ליצור מציאות שבה "בחור חרדי יכול להיכנס חרדי לצבא ולצאת חרדי מהצבא".
בהקשר זה ציין כי גם הציבור הכללי יידרש, לשיטתו, לוויתורים ערכיים כדי לאפשר השתלבות רחבה של חרדים בצה"ל. הוא הסביר כי אף שהוא תומך באופן עקרוני בכך שכל האפשרויות יהיו פתוחות בפני נשים, ייתכן שיהיה צורך במסגרות שירות נפרדות כדי לאפשר גיוס חרדי משמעותי.
בהמשך הריאיון התייחס גם לאחריות הדרג המדיני לאחר אירועי 7 באוקטובר. לדבריו, בעוד שבכירי מערכת הביטחון קיבלו אחריות על הכישלון, "בדרג הפוליטי אף אחד לא לקח אחריות, אף אחד לא הניח את המפתחות", וטען כי הדבר יצר משבר אמון עמוק בין הציבור לבין הנהגת המדינה.
באשר למודל הרצוי של גיוס חרדים, אמר כי כל עוד במדינת ישראל קיים חוק גיוס חובה, עליו לחול באופן שוויוני. "לא יכול להיות שתהיה הבחנה בין דם לדם", אמר. לצד זאת הוסיף כי מבחינה מעשית יש לפעול בהדרגה, לגייס תחילה את מי שאינם לומדים ולאפשר התאמות שיסייעו לתהליך, אך להבהיר שהיעד הסופי הוא שירות של כלל הציבור.
לדבריו, לצד הידברות יש מקום גם לסנקציות כלכליות כלפי מי שאינם מתגייסים. הוא ציין כי לדעתו לא ניתן לכלוא עשרות אלפי משתמטים, ולכן "מה שיביא את השינוי זה דרך הכיס". לשיטתו, משפחות או מוסדות שאינם ממלאים את חובותיהם האזרחיות לא צריכים ליהנות מתקציבי המדינה, לרבות קצבאות ילדים והטבות נוספות, בכפוף להסדרה חוקית.
מנגד, שלילת זכות הבחירה אינה מקובלת עליו. "זכות בחירה היא ערך יסוד במדינה דמוקרטית", אמר, והוסיף כי גם אסירים יכולים להצביע ולכן שלילת זכות זו בהקשר של חובת הגיוס היא צעד מרחיק לכת.
בסיום הריאיון נשאל על היחס במשפחתו לעמדותיו. הרב פארן סיפר כי במשפחה יש דעות שונות, אולם "בסוף אנחנו משפחה, ואנחנו נפגשים בשמחות המשפחתיות". הוא הוסיף כי לצד המחלוקות מתקיימים יחסים קרובים גם עם בני משפחה המחזיקים בעמדות שונות.
בהתייחסו למורשתו של הרב עובדיה יוסף אמר כי העיקרון המרכזי שהוביל אותו היה הדאגה לעם ישראל ולעולם התורה. לדבריו, יש לבחון את מי שמציגים עצמם כממשיכי דרכו לפי השאלה "האם יש כאן דאגה לעם ישראל ולעולם התורה", ולא לפי הרצון לשמר מסגרת חברתית מסוימת.
לשאלה אם בכוונתו להיכנס לפוליטיקה לאחר שפנו אליו מפלגות שונות, השיב כי הוא מבקש להמשיך לפעול במקום שבו יוכל לתרום לעם ישראל. "אני משתדל לשים את עצמי במקום שבו אני עושה את רצון אבינו שבשמיים ואני תורם לעם ישראל", אמר, והוסיף כי "איפה שיהיה טוב, אני אהיה".