הדיווחים על גיוסו של אחמדיניג'אד לשירותו של המוסד עדיין בגדר שמועה עיתונאית שלא ברור מי ומה עומד מאחוריה, אך הרעיון לגיוס מנהיג מדינה עוינת לטובת המודיעין הישראלי שולח אותנו לפרשיה רחוקה משנות הארבעים של המאה הקודמת, פרשיית חוסני א-זעים, נשיא סוריה לתקופה קצרה של 137 ימים, עליה שוחחנו עם חוקר המודיעין והמורשת סא"ל במיל' גדעון מיטשניק.
גם על סיפורו של הנשיא הסורי והיתכנות גיוסו למודיעין הישראלי מציב מיטשניק סימן שאלה כבר בפתח הדברים, ועם זאת הוא מביא את סיפורו הלא מוכר.
השנה היא שנת 1949. מלחמת העצמאות מסתיימת בקרבות הגדולים עם מצרים במבצע עובדה בחודש מרץ. נחתמים הסכמי שביתת נשק עם ארבע מדינות ערב כאשר המו"מ עם סוריה הוא הארוך ביותר, מעל מאה ימים, והקשה ביותר. את המפגשים מקיימות סוריה וישראל באתרים על גבול שתי המדינות.
בשנה זו עוברת סוריה שלוש הפיכות כאשר הראשונה שבהן היא ההפיכה שחולל א-זעים. "במקביל למשא ומתן הרשמי על הסכם שביתת הנשק, משא ומתן בו עולות הדרישות הישראליות והסוריות, כמו הדרישה מישראל לפנות את הגליל, מתנהל קשר ישיר עם חוסני א-זעים שמכהן גם כשר החוץ ובעברו היה הרמטכ"ל הסורי", מספר מיטשניק ומציין כי מדובר בקשר שהחל עוד קודם להקמתה של ישראל ומי שניהלו אותו היו אנשי המחלקה המדינית של הסוכנות.
משה שרת היה אז ראש המחלקה המדינית של הסוכנות, ובתפקידו זה טיפח את מרכיב המודיעין באמצעות שליחים רבים, אנשי דיפלומטיה שיצרו קשרים במדינות ערב. כך נוצר גם הקשר עם המלך עבדאללה, סבו של המלך חוסיין. "שורה של אנשים נפגשים עם מנהיגים ערבים רבים מאחורי הקלעים. הטריגר המרכזי הוא ניסיון להגיע להבנות, גם אם לא מדובר בהסכמי שלום".
בהקשר הסורי מתחיל תהליך שבן גוריון, ראש הסוכנות אז, מכיר את פרטיו. בתקופה הזו מגיע מידע על תכנית בריטית-עיראקית להשתלט על אדמת סוריה. בן גוריון מחליט לסכל את המהלך ושולח, דרך המחלקה המדינית, גורם ליידע את הסורים על המזימה הזו. בהמשך מגיע שלב המלחמה עם סוריה.
חוסני א-זעים כרמטכ"ל מוביל את ההפיכה הצבאית בתחילת 49'. לאחר מכן הוא מנהל מדיניות תקיפה כלפי ישראל, אך מאחורי הקלעים הוא מקיים קשרים חשאיים עם גורמים ישראליים שונים ובהם טוביה ארזי, איש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, מי שלימים נשלח להקים רשת ריגול בסוריה על מנת לאסוף מודיעין על המתרחש במדינות ערב.
ארזי מקיים שיח חשאי עם א-זעים ובאופן מפתיע א-זעים מוכן לפתוח בשיח עם ישראל ואפילו בהסכם שלום עם ישראל ונכונות עקרונית לקלוט 300 אלף פליטים פלשתיניים בסוריה. אלא שבמקביל ישראל יודעת שיש לא-זעים קשר עם גורמים אמריקאים, אולי אפילו ה-CIA, גם אם לא ניתן לטעון שהוא ריגל עבור הארגון. בן גוריון שצריך לקבל את ההחלטה על המשך המהלכים מול סוריה, לא מוכן להמר על א-זעים מכמה סיבות ובראשן המחשבה שאם מדובר במי שמשתף פעולה עם האמריקאים לא בטוח שניתן לסמוך עליו.
מיטשניק מציין כי מי שחשף את המגעים הללו ואת שיקוליו של בן גוריון הוא פרופ' איתמר רבינוביץ', שכתב על כך גם ספר אחרי שעבר על חומרי ארכיון אמריקאים ואחרים. "לא מדובר אמנם בפרשת ריגול, אבל כמו השיח עם המלך עבדאללה ובהמשך עם המלך חוסיין, בתקופה הזו היה שיח חשאי דיפלומטי ואולי מודיעיני גם עם נשיא סורי".