המאבק על אופיו של המרחב הציבורי בישראל רושם פרק נוסף, והפעם ברחובותיה הסואנים של בני ברק.
עתירה דחופה הוגשה לבג"ץ נגד עיריית בני ברק, בדרישה לעצור לאלתר את עבודות התשתית והצבת השילוט שמטרתם לייצר הפרדה מגדרית מוחלטת בין גברים לנשים במדרכות העיר.
את העתירה, שעליה דיווחה לראשונה דפנה ליאל, הגישו הפעיל החברתי יאיא פינק וחברת הכנסת לשעבר מיכל רוזין (מרצ). בעתירתם טוענים השניים לפגיעה קשה בזכויות יסוד ובעיקרון השוויון. "לא נאפשר הדרת נשים במרחב הציבורי", מסרו העותרים, "בני ברק לא תהיה טהרן".
הסערה הנוכחית החלה בעקבות דיווח של יואלי ברים בערוץ 13, לפיו עיריית בני ברק החלה ליישם בפועל את פסק ההלכה של רבני העיר, המורים על הפרדה מוחלטת בין המינים ברחובות עזרא ושלמה המלך. מדובר בצירים מרכזיים שבהם ממוקמים אולמות שמחה רבים, המושכים אליהם מדי ערב אלפי חוגגים.
כדי למנוע צפיפות ו"עירוב" בין נשים לגברים בדרך לאירועים, החלה העירייה לבצע שינויים פיזיים במרחב הציבורי. אלו כוללים הרחבת מדרכות, חלוקה שלהן והצבת שילוט מכוון, שמטרתו להבטיח כי גברים יצעדו על מדרכה אחת ונשים על המדרכה הנגדית.
תומכי המהלך מציגים אותו כ"הסדר קהילתי" לגיטימי, שנועד להקל על תושבי המקום לשמור על אורח חייהם ולמנוע דוחק, בעוד שהמתנגדים מבהירים כי מדובר בחריגה מובהקת מסמכותה של רשות מקומית.
מקורות בעירייה אף ציינו כי התוכנית הנוכחית גובשה כבר לפני מספר שנים, וכי היד עוד נטויה להרחיב את מודל ההפרדה לרחובות הומי אדם נוספים בעיר, בדומה למתרחש בריכוזים חרדיים קיצוניים יותר.
בעוד שבשלבים הראשונים הציגו בעירייה קו ישיר המציית להוראות ההלכתיות, בתגובה הרשמית והמעודכנת של העירייה כבר נשמע זמירות אחרות, ככל הנראה מתוך הבנה כי המהלך עומד בניגוד מוחלט לפסיקות קודמות של בג"ץ - כמו זו שאסרה על הצבת שלטי הפרדה מגדריים בבית שמש.
מעירית בני ברק נמסר כי "הקריאה להפרדה באזור אולמות השמחה היא יוזמה פרטית של רבני העיר אשר מופנית ישירות לציבור. העירייה סייעה אך ורק בפיתוח ובהרחבה של התשתיות הפיזיות בסביבה בשל הצפיפות הקשה באזור האולמות. לא מדובר בהנחיה, באכיפה או במדיניות עירונית רשמית".