מליאת הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 12), התשפ"ו-2026, של ח"כ לימור סון הר-מלך.
הצעת החוק עברה ברוב של 52 חברי כנסת שתמכו, מול 43 מתנגדים.
על פי התיקון לחוק, מוסד להשכלה גבוהה יהיה רשאי לקיים מסלולים לתארים אקדמיים מתקדמים - תואר שני ותואר שלישי - בהפרדה מגדרית. במוסדות המעורבים, ההפרדה תותר אך ורק בתוך כיתות הלימוד, ועבור סטודנטים וסטודנטיות המעוניינים בכך בלבד.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "כיום המועצה להשכלה גבוהה מאפשרת למוסדות להשכלה גבוהה לקיים מסלולי לימוד בהפרדה מגדרית, ככלל, לתואר ראשון בלבד, בתנאים ובמגבלות נוספים על פי מתווה שקבעה. מוצע להבהיר בחקיקה כי ההוראה הקובעת שלא יראו כהפליה את קיומם של מסלולי לימוד נפרדים לגברים ולנשים מטעמי דת, חלה גם לגבי מסלולי לימוד לתואר שני ולתואר שלישי. זאת, כדי לאפשר גם למי שבשל אמונתו הדתית נמנע ממנו להשתתף בלימודים אקדמיים מעורבים, ללמוד לתארים מתקדמים במגוון רחב יותר של תחומים".
המשמעות המרכזית של המהלך היא ביטול מוחלט של החלטת בג"ץ הקודמת, אשר אסרה על קיום לימודים בהפרדה בתארים מתקדמים, והחזרת כובד המשקל וההכרעה הציבורית בנושא לידיהם של נבחרי הציבור ברשות המחוקקת ושל הנהלות המוסדות האקדמיים עצמם. ועדת החינוך אישרה בשבוע שעבר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית לקראת ההצבעה שהתקיימה הלילה.
יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, מתח ביקורת על אישור החוק, ואמר, "ממשלת טבח השבעה באוקטובר מנסה להפוך את מדינת ישראל למדינת אייתוללות. חוק הפרדה מגדרית באקדמיה מתווסף למה שכבר קורה בבני ברק - הפרדה בין נשים לגברים במדרכות במרחב הציבורי. אני קורא לראשי האוניברסיטאות ולמוסדות האקדמיה לא לשתף פעולה עם הטירוף הזה". גם ח"כ מרב מיכאלי מסרה כי, "אין דבר כזה נפרד אבל שווה", והאשימה את הקואליציה בפגיעה בשוויון.
במקביל, נשים חרדיות ואנשי אקדמיה, ובהם פרופ' יופי תירוש מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, עתרו לבג"ץ נגד הרחבת ההפרדה המגדרית באקדמיה. לטענתם, החוק מרחיב מודל שבג"ץ התיר בעבר כהסדר חריג ומוגבל לתואר ראשון בלבד, ומאפשר הפרדה גם מעבר לכיתות הלימוד.
בעתירה נטען עוד כי החוק מהווה "חוק עוקף בג"ץ", משום שהוא מתיר לימודים בהפרדה לא רק לציבור החרדי אלא לכל המעוניין בכך. העותרים טענו כי בפועל כבר קיימת הרחבה של ההפרדה למרחבים נוספים וכי קיימת הדרת מרצות במסלולי לימוד לגברים, לצד אכיפה חלקית של ההגבלות שנקבעו בפסק הדין משנת 2021.
פרופ' תירוש מסרה, "החוק שעבר הלילה מוצג כחוק שמטרתו לקדם חרדיות וחרדים, אבל המניע שבבסיסו הוא אחר לחלוטין: הפיכת עוד ועוד מרחבים בישראל לנשלטים על ידי כללי 'צניעות' ומדירים נשים". לדבריה, החוק מרחיב את ההפרדה לתארים מתקדמים, פותח אותה לכלל הציבור ומתעלם, לטענתה, מאפליית המרצות.