יש משפט שמסיים הרבה מאוד וויכוחים: אנחנו לא מבינים את המורכבות. יש במשפט הזה הרבה אמת, לא כל אדם מבחוץ מכיר את כל הנתונים, לא כל החלטה שנראית פשוטה מהספה בסלון באמת פשוטה מתוך חדר הישיבות.
המציאות באמת מורכבת. הבעיה היא, שלפעמים המשפט הזה לא נאמר מתוך ענווה אלא כהפעלה של כוח. הוא לא אומר "בוא נתקפל כולנו כי אנחנו לא מבינים את המורכבות".
פעמים רבות הוא פשוט אומר - בוא נמשיך לעשות את מה שאני קבעתי לפני, ואם יש לך טענות - זה חוסר הבנה שלך. אתה תזהר, אתה תשתוק, אתה תהיה ענו. אני, לעומת זאת, יודע בדיוק מה צריך לעשות.
זה מה שמעצבן גם את איוב בוויכוח עם הרעים שלו. איוב מתלונן על חוסר הצדק שנעשה איתו. איוב מתואר כאדם צדיק, ובכל זאת הוא סובל מפגעים קשים מאוד. לאורך כל הדיון הרעים אומרים לאיוב שהוא לא יכול להבין את החוכמה של הקב"ה (איוב י"א, ז-ט; ט"ו, ז-ט; כ"ה, ב-ו) ולכן הוא צריך לשבת ולשתוק. הם אפילו מוסיפים ואומרים שכנראה שיש לה' סיבות טובות לפגוע בו והוא כנראה חוטא חטאים נסתרים.
במשל הסיכום הראשון שאיוב נושא (כ"ז-כ"ח), הוא עומד על הצביעות בטענה של הרעים. למרות שהם אמרו לו שאין לאדם איך להבין את הקב"ה, הרעים מתנהלים לאורך הדיון תחת ההנחה שבגדול הם די מבינים את דרכי הנהגת העולם. הם שופטים את איוב מתוך הנחה שחשבונות שמיים ברורים להם, שהם יודעים שהצדיק זוכה לטוב והרשע נופל.
איוב מדגיש שזה נכון שדרכי הנהגת העולם הם רק בידי ה', אבל דווקא בגלל זה אין להם יכולת להבין את חכמת ההנהגה שלו. והם לא יכולים להסיק מסקנות לשום כיוון. החכמה היא יראת ה', וכאשר אין לאדם יכולת להבין את העולם, נשאר לו רק לדבוק בה' ולסור מרע: "וַיֹּאמֶר לָאָדָם הֵן יִרְאַת אֲ-דֹנָי הִיא חָכְמָה וְסוּר מֵרָע בִּינָה" (כ"ח, כח). דווקא איוב שומר על הכנות הפנימית שלו, שומר על מערכת יחסים כנה עם ה', ובכך הוא יתקדם לשלבים של ההתגלות והתשובות הא-להיות בסוף הספר.
יש אנשים שמשתמשים בביטוי 'זה מורכב' כדרך לברוח מהתייחסות. המילה "מורכב" היא מילה חשובה, אבל היא יכולה להיות גם מילה מסוכנת. היא עוזרת לנו לברוח מפשטנות, אבל לפעמים היא הופכת למסך עשן שמונע דיון.
אם המציאות מורכבת, צריך לפרק את המורכבות: לומר איזה נתונים חסרים, אילו ערכים מתנגשים, מה המחיר של כל אפשרות, ואיפה בדיוק אנחנו לא בטוחים. אבל כאשר אדם אומר "זה מורכב" ומתכוון בעצם לומר "תפסיק לשאול ותעשה מה שאני אומר", זו כבר לא ענווה. זו דרך אלגנטית להשתיק.
הטור מתפרסם במסגרת מיזם 'שניים ליום' שבו לומדים שני פרקי נ"ך ביום ומסיימים ביחד את התנ"ך בשנה. לחצו כאן כדי להצטרף לקבוצות הואטסאפ של המיזם. השבוע לומדים מאיוב פרק ט"ז עד פרק כ"ח