
הרב יעקב אריאל, מזקני ומחשובי הפוסקים בציונות הדתית, התייחס בריאיון נרחב לעיתון "הדור" לשורת סוגיות ציבוריות והלכתיות, ובהן היחס לאסלאם, גיוס נשים ובני ישיבות, לימוד תורה לנשים, מעמדה של הרבנות הראשית ופעילות ארגון "חותם".
הרב אריאל עמד על ההבדלים המהותיים שבין התפיסה היהודית לאסלאמית. הרב טען כי "הדת האסלאמית דורשת מהם להיות פראי אדם, להיות חיות טרף. לעומתם, היהדות אומרת: תהיה בן אדם. גם במלחמה תהיה בן אדם". הוא הדגיש כי עם ישראל אינו מבקש להשמיד, להרוג או לפגוע בחפים מפשע, אלא מאמין בא־לוהי החסד, הרחמים והשלום.
בהתייחסו למגמת הגדילה של לימוד תורה נשי, ציין הרב אריאל כי מדובר בתופעה מבורכת שאינה חדשה, וכי בארץ גדלות נשים למדניות הבקיאות בש"ס. עם זאת, הוא מתח קו ברור מול תפיסות פמיניסטיות המבקשות להשוות בין נשים לגברים באופן הנוגד את טבען או הדורש נוכחות נשית קבועה בכל מקום, וקבע כי רבנות קהילה אינה מקצוע שאישה יכולה לקבל על עצמה מאחר שהדבר דורש לעבור לפני התיבה ולעלות לתורה.
בנוגע לבחינות הרבנות, ציין הרב כי אין לו התנגדות שנשים ייבחנו בכל מקצוע שירצו, אך הציע ליצור חלוקה שבה הרבנות הראשית תבחן אך ורק מועמדים לרבנות קהילה, בעוד גוף אחר ינהל בחינות לנשים ולגברים בתחומי ההוראה, הלמדנות, התנ"ך ומחשבת ישראל כדי להצמיח "עוד נחמה ליבוביץ".
הרב אריאל מתח ביקורת חריפה על אופן בחירת הרבנות הראשית כיום, אשר הפכה לדבריו לנחלתה של מפלגה אחת בשל הרכב הגוף הבוחר הממונה ברובו על ידי משרד הדתות, דבר המוביל לכך שגדולי התורה האמיתיים אינם נמצאים בה עוד. הרב קרא לשנות את הגוף הבוחר ולהעביר את כוח ההחלטה לציבור, כפי שקורה כיום ביישובים המזמינים רבנים לשבתות היכרות.
בסוגיית השירות הצבאי, הביע הרב אריאל התנגדות עקרונית לגיוס נשים לצבא וקרא להפנותן לשירות לאומי או למסלולים אזרחיים נפרדים בתוך חיל המודיעין. הוא הסביר כי הצבא אינו מתאים לנשים ואינו דואג לשירות ראוי עבורן, תוך שהוא מציין את הקושי האנושי הכרוך בשהות ממושכת של נשים וגברים יחד בתוך טנקים בשריון.
בנוגע לגיוס בני הישיבות החרדים, הבחין הרב בין תלמידי החכמים השוקדים בתורה, המהווים את ה'תלפיות' של העם, לבין אלו שאינם לומדים בפועל אשר "בוודאי צריכים ללכת לצבא". הוא קבע כי הפתרון לסוגיה לא יגיע מהמערכת הפוליטית או מהחלטות בג"ץ המייצרות התנגשות וקרע, אלא מישיבה משותפת עם אנשי צבא למציאת מסגרת מתאימה, והציע להקים גוף עליון של אנשי רוח ומעשה מתונים שידעו להגיע להסכמות.
במהלך הראיון התנער הרב אריאל מכל קשר נוכחי לארגון "חותם", למרות ששמו מופיע כנשיא העמותה בוויקיפדיה, וסיפר כי נזף במנכ"ל הארגון, הרב אביעד גדות, בעקבות שלט החוצות החריף שפורסם נגד שופט בית המשפט העליון נעם סולברג. "אני לא קשור לחותם", הבהיר הרב, "בהתחלה הייתי קצת קשור, אבל כבר לא. ואחרי השלט הזה שהוא פרסם אני נזפתי בו. אני לא אחראי למה שהוא עושה ואין לי שום קשר אליו".
הרב אריאל גינה את השיח הקיצוני והאלימות המילולית מכל קצוות החברה הישראלית, ובכלל זה את התבטאויותיו של הרב אוהד תירוש נגד הרמטכ"ל, לצד האמירות הקשות המופנות נגד הציבור החרדי וגילויי האלימות מצד שוליים קיצוניים בהתנחלויות.
לסיום, התייחס הרב לסערה ההלכתית שפרצה בשבוע החולף בעקבות מכתבו של הרב הראשי, הרב קלמן בר, אשר מחה על פסיקות הרבנות הצבאית בנושאי חילול שבת ודרש להביא סוגיות עקרוניות ותקדימיות להכרעת גדולי התורה.
הרב אריאל פירט כי קיים בעצמו דיונים עם הרבנות הצבאית בנושאים אלו, ובפרט בשאלת יציאת חיילים לחופשות קצרות בעיצומם של הקרבות. הוא ציין כי ההכרעה המשותפת שהתקבלה קבעה כי עבור חיילים הנמצאים בתוך האש והדם, הריענון וההתאוששות מהווים חלק מהותי מצורכי המלחמה, ולפיכך הותר להם לצאת לביתם בשבת.