בזמן שהקהילות היהודיות ברחבי אירופה מתמודדות עם גל אנטישמיות חסר תקדים ותחושת ביטחון מעורערת, נפתח במינכן שבגרמניה המחזור הרביעי של תוכנית ההכשרה והעצמה לנשות רבנים מכל רחבי היבשת.
המפגש הייחודי נועד להכשיר את הנהגת הנשים הקהילתית להתמודד עם אתגרי השעה, ולהעניק להן כלים מקצועיים, פסיכולוגיים וארגוניים לניהול משברים.
בעצרת ובימי העיון השתתפו עשרות נשות רבנים שהגיעו ממגוון מדינות ובהן בריטניה, צרפת, גרמניה, בלארוס, ספרד, שווייץ, מולדובה, פורטוגל, הולנד, רומניה, ישראל ואף נציגות מאינדיאנה שבארה"ב.
הכינוס, שנערך ביוזמת "ועידת רבני אירופה" ובחסות ארגון "מתנאל" וממשלת בוואריה, התקיים בשיתוף פעולה הדוק עם "תוכנית החוסן האישי והקהילתי" של משרד התפוצות והסוכנות היהודית, לצד אגף הלמידה הארגונית של המשרד לשירותי דת בישראל.
נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט, פתח את הכנס והתייחס למשקל הסגולי של נשות המנהיגים הקהילתיים בתקופה הנוכחית. "שליחותה של אשת הרב בקהילה יהודית בתקופה זו איננה רק תפקיד ייצוגי, אלא מנהיגות של ממש הדורשת רגישות ותבונה", אמר גולדשמידט.
"במציאות הנוכחית באירופה, הרבנית היא הכתובת הראשונה של נשות ומשפחות הקהילה המבקשות אוזן קשבת, הכוונה, תמיכה נפשית וקשר חם למסורת. ימי העיון הללו נועדו להעניק להן את ארגז הכלים המקצועי הטוב ביותר כדי להנהיג ולחזק את הבית היהודי ביבשת".
חלק מרכזי מהסדנאות הוקדש לפיתוח חוסן נפשי אישי וקהילתי. המשתתפות עברו הכשרות ייעודיות להתמודדות עם חרדה קהילתית, פתרון קונפליקטים ושיטות ייעוץ מתקדמות למשפחות החיות תחת לחץ מנטלי מתמשך. הסדנאות הועברו בשיתוף פעולה אינטראקטיבי והציגו סימולציות ומצגות מורכבות של מקרי בוחן בהם נתקלות הרבניות בשטח מדי יום.
את שורת ההרצאות המרכזיות בכנס הובילה המרצה הבינלאומית הרבנית ימימה מזרחי, המכהנת כנשיאת תוכנית הרבניות של הוועידה, אשר נשאה דברי חיזוק והנחיה בנושא שלום בית, העצמה נשית והתמודדות מורלית עם אתגרי השעה.
בנוסף להרצאות החוסן והרוח, נשות הרבנים קיבלו הכשרות מקצועיות בתחומי הניהול והאסטרטגיה הקהילתית מפי שורה של מומחים ואנשי ניהול.
בין המרצים היו גדי גרוניך, מנכ"ל קרן ועידת רבני אירופה; מזכ"ל הוועידה, הרב אהרן שמואל בסקין; חברות הנהלת תוכנית הפיתוח של רבניות אירופה, גיטי שפיץ ומינדה שמרלא; ודקלה פדידה, מנהלת תחום למידה ארגונית במשרד לשירותי דת בישראל. המפגש הרב-תרבותי סיפק פלטפורמה נדירה לשיתוף ידע ופיתוח מיזמים משותפים שישמשו את הקהילות היהודיות השונות במאבקן לשמירה על חייהן השוטפים בצל גלי האנטישמיות.