בעוד המערכת הפוליטית עסוקה שוב בסקרים, בחיבורים, בפיצולים ובשמות חדשים שעולים חדשות לבקרים, עו"ד אודליה קדמי מבקשת להסיט את הדיון למקום אחר.
כראש מערך הבחירות של תנועת "תקומה", ממארגנות ועידת הימין שנערכה בתל אביב ומי שהנחתה את הכנס, היא אינה מתרשמת מהניסיון להציג את מערכת הבחירות הקרובה כעוד התמודדות אישית בין מנהיגים. מבחינתה, הוויכוח העמוק הרבה יותר נוגע לשאלה מהו בכלל מחנה הימין, ומהי זהותה של מדינת ישראל.
לדבריה, דווקא בשנים האחרונות, ובעיקר מאז אירועי המלחמה, היטשטשו ההגדרות שבעבר נראו ברורות מאליהן. "בוודאי שיש ימין ויש שמאל, אבל אני חושבת שהגענו למצב שבו אנשים יותר מתבלבלים לגבי מה זה ימין. בכלל, אני חושבת שמחנה הימין כולו נמצא באיזושהי תקופה של הגדרה עצמית. אולי חיפוש עצמי, בירור עצמי". לדבריה, התחושה הזו מורגשת כמעט בכל סוגיה ציבורית שעולה לסדר היום, והיא מלווה גם את ההיערכות לקראת הבחירות.
קדמי סבורה שהמשבר סביב חוק הגיוס הוא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לכך. בעיניה, הסערה הציבורית סביב החוק חשפה מחלוקות פנימיות עמוקות בתוך המחנה הלאומי, אך גם המחישה עד כמה נדרש תהליך של התלכדות מחודשת. "אני חושבת שזו הסיבה שסביב חוק הגיוס ראינו את כל הפיצולים ואת כל האתגרים הפנימיים בתוך המחנה. אני מאוד מקווה שנצליח למצוא את הדרך להתחבר מחדש, להתחזק ולהבין שהאירוע של הבחירות הוא אירוע של מחנה ולא של מפלגות ספציפיות".
כאשר נשאלת האם סוגיית הגיוס בכלל שייכת לחלוקה המסורתית של ימין ושמאל, היא משיבה שמבחינתה מדובר בסיפור רחב הרבה יותר. "אני חושבת שהשמאל יודע לפגוע בנקודות החולשה של מחנה הימין, ואירוע הגיוס הוא אחד מהם". לשיטתה, הדיון כולו התנהל מתוך שיקולים פוליטיים ולא מתוך רצון אמיתי למצוא פתרון. "חוק הגיוס כמעט מתחילתו ועד סופו היה אירוע פוליטי ולא נדון ברצינות הראויה לו. לא באמת הייתה הסתכלות עניינית".
גם כאשר המראיין מקשה ושואל האם היא מתכוונת שכל הצדדים פעלו משיקולים פוליטיים, קדמי ממקדת את הביקורת שלה. "אני חושבת שזה פוליטי בעיקר מאיך שהשמאל הסתכל על זה, כי אני לא חושבת שבאמת היה רצון אמיתי לגייס את החרדים. אתה לא יכול לשכנע אותי שרוצים לגייס את החרדים כשחייל על פטש משיח נכנס לכלא שלושים יום. יש פה אירוע שהוא גדול יותר וצריך לדעת איך להתייחס אליו". לדבריה, כל ההתנהלות סביב החוק יצרה בלבול גם בתוך מחנה הימין עצמו. "זה גרם לחלקים בימין ליפול לאיזושהי מלכודת. לכן יש דאגה לגבי הבחירות הקרובות. אני חושבת שיש בלבול עמוק".
מכאן היא עוברת אל אחת הטענות המרכזיות שלה - הופעתן של מפלגות חדשות שמבקשות למשוך אליהן קהלים שונים מתוך המחנה הלאומי. בעיניה, לא כל מסגרת חדשה בהכרח מחזקת את הגוש. "אתה רואה את כל השחקנים החדשים ומפלגות האווירה למיניהן, שצריך להיזהר מהן בסוף ולחשוב האם זה משרת את המחנה כמחנה. זה תהליך ההתבגרות שלדעתי מחנה הימין צריך לעבור".
אלא שבעיני קדמי, השאלה החשובה ביותר כלל אינה מי ירוץ עם מי. מבחינתה, השאלה היא כיצד מגדירים היום ימין ושמאל. "זו באמת שאלה מעניינת. מה זה שמאל? מה זה שמאל היום? מה זה ימין? בעבר זה היה מאוד ברור". לדבריה, אם בעבר הוויכוח הציבורי נסב סביב סוגיית המדינה הפלסטינית, הרי שכיום מוקד המחלוקת השתנה לחלוטין. "פעם השאלה הייתה האם אתה בעד או נגד מדינה פלסטינית. נדמה שהנושא הזה ירד מסדר היום. אני חושבת שהיום זה מסתכם בשאלה איפה אתה מציב את עצמך מבחינת זהות יהודית".
את מערכת הבחירות הקרובה היא מגדירה במילים חד־משמעיות. "הבחירות האלה, ובכלל המשבר היום בציבור הישראלי, הם על הזהות היהודית. אנשים צריכים לזכור, כשהם שמים את הפתק בקלפי, מי יכול לשים את הזהות היהודית בראש סדר העדיפויות". בעיניה, אותה נקודה מסבירה גם שורה של תהליכים רחבים יותר. "הנושא של הזהות היהודית הוא מחולל כל האירוע. החולשה שיש בתוך הצבא, הבלבול שיש בתוך הצבא, הפרוגרס שהשתלט על העניינים, הדיפ סטייט - הכול נובע מאותו מקום".
כאשר השיחה עוברת לאפשרות של הקמת מפלגות חדשות בגוש הימין, קדמי אינה מסתירה את חששה. היא מבקשת לראות קואליציית ימין הומוגנית ככל האפשר, ומזהירה מפני גורמים שעלולים, לדבריה, להסיט את הממשלה לכיוונים אחרים. "בסופו של דבר זה מסוכן למחנה הימין. אני לא רוצה שיהיה עוגן שלוקח שמאלה את ממשלת הימין הבאה. לכן השאיפה שלנו צריכה להיות ממשלת ימין על מלא, אבל על מלא על מלא. ראינו שגם בממשלה האחרונה ניסינו להביא רפורמה משפטית ולא היו לנו מספיק אצבעות".
גם הטענה שלפיה מפלגות חדשות עשויות להביא קולות נוספים מגוש המרכז אינה משנה את עמדתה. "אני מאמינה שלציבור יש היגיון בריא ושכל ישר, והוא מבין לאן הולכים הדברים. אני לא חושבת שצריך להתפשר על כל מיני מפלגות אווירה, או מפלגות שיסכימו למכור את הערכים שלהן ואת האידיאולוגיה שלהן בשביל כיסא או בשביל להרחיק את ראש הממשלה נתניהו". מבחינתה, זו אינה רק שאלה פוליטית אלא הכרעה ערכית. "אסור לנו להתפשר. אני חושבת שאנחנו נמצאים במקום שבו ניתן להשיג הכרעה - גם בתוך מחנה הימין וגם בתוך הציבור הישראלי. אחדות תבוא לאחר הכרעה".
סוגיית היחסים עם הציבור החרדי זוכה גם היא להתייחסות רחבה. קדמי מודה שמדובר במערכת יחסים מורכבת, אך מדגישה כי אין לה ספק היכן מקומו של הציבור החרדי במפה הפוליטית. "החרדים זה באמת אירוע לא פשוט. אני חושבת שבממשלה הזאת הם קיבלו הרבה מכות, ודווקא באופן אירוני בממשלת ימין". עם זאת, היא משוכנעת כי הברית בין הצדדים צריכה להישמר. "אין לי ספק שאם הם יפנו שמאלה, ייתנו להם דף חלק ולאף אחד פתאום לא יהיה אכפת מגיוס יותר. אבל האמת היא שהמקום של החרדים הוא בתוך גוש הימין, ויש לנו מחויבות ומשימה קשה לגרום להם להרגיש ככה".
לדבריה, גם הציבור החרדי הפיק לקחים מהשנים האחרונות. "אני חושבת שהם הבינו שהעובדה שהם לא היו חלק מהמאבק על הרפורמה המשפטית בסופו של דבר הייתה בעוכריהם. אם הם באמת חלק מהמחנה הלאומי, הם צריכים לראות את עצמם חלק גם מהמאבקים הרחבים של המחנה".
לקראת סיום השיחה קדמי נשמעת אישית יותר. היא מודה כי מערכת הבחירות הקרובה מעוררת בה חשש אמיתי. "האמת שכן. אני באופן אישי עלולה לשלם מחירים לא פשוטים אם השמאל יעלה לשלטון. צריך להקשיב לאיומים שלהם. השיח באמת מחריף, ואתה שומע הסתה חמורה". למרות זאת, היא מבקשת לשדר גם מסר של אמונה. "אני בן אדם מאמין, אז יש לי אמונה שהכול יהיה בסדר, ומה שיקרה יהיה לטובה. אבל כמובן שאנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות שלנו".
את הראיון היא מסיימת בקריאה ישירה לבוחרי הימין לקראת יום הבחירות. "אני קוראת באמת לכל איש ימין לדאוג שכל המשפחה שלו מגיעה להצביע, שאף אחד לא יוותר על ההצבעה בקלפי. במחנה הימין באופן מסורתי יש לנו ארבעה או חמישה מנדטים שפשוט לא מגיעים להצביע. אנחנו צריכים לדאוג להעלות את אחוז ההצבעה". מבחינתה, זהו הצעד הראשון והחשוב ביותר בדרך להכרעה שעליה היא מדברת לאורך כל הראיון. "אני ממש מפה קוראת לאחיי בימין - תגיעו להצביע".