בעוד מערכת הבחירות מתחילה לצבור תאוצה והמערכת הפוליטית מתמלאת בשמות חדשים, חיבורים אפשריים וספקולציות אינסופיות, השר עמיחי שיקלי מבקש להסיט את הדיון מהשאלה מי ירוץ עם מי אל השאלה כיצד ינהג המחנה הלאומי כולו.
מבחינתו, לא עצם הקמתן של מפלגות חדשות הוא הסיכון הגדול, אלא האפשרות שכל שחקן יפעל לבדו, ינסה למקסם את כוחו הפוליטי, ובסופו של דבר יגרום לאובדן קולות שיכריע את הבחירות.
בריאיון לערוץ 7, שנערך במסגרת ועידת החזון הלאומי של תנועת "תקומה", חוזר שיקלי פעם אחר פעם אל אותו מסר: אפשר ואף רצוי להרחיב את המחנה באמצעות מפלגות ימין חדשות, אך הדבר חייב להיעשות מתוך אחריות, תיאום וראייה אסטרטגית של טובת הגוש כולו.
את השיחה הוא פותח באזהרה מפני שאננות. "אשרי אדם מפחד תמיד", הוא אומר. "אסור לנו להיות שאננים, אבל המונח פחד הוא מחוץ ללקסיקון. אנחנו נמצאים בתוך מערכה על עתיד ילדינו".
לדבריו, האפשרות שתקום ממשלה שתישען על מפלגות אנטי־ציוניות או על גורמים איסלאמיסטיים אינה תרחיש תיאורטי בלבד. "לי ברור שאם חס ושלום נראה שוב ממשלה שתלויה בגורמים איסלאמיסטיים, בגורמים אנטי־ציוניים ובגורמים קיצוניים - כל מה שהושג כאן בשנים האחרונות עלול לרדת לטמיון".
אלא שבמקום להתמקד רק באיומים, שיקלי מבקש להפנות זרקור גם להישגי הממשלה בתחומי הביטחון וההתיישבות. הוא מותח ביקורת על קמפיינים שלדבריו מציגים תמונת מציאות הפוכה. "כשאני רואה שלטי חוצות שכתוב עליהם 'כישלון בלבנון, כישלון בעזה, כישלון באיראן', אני שואל את עצמי על מה הם מדברים". לדבריו, "בלבנון אנחנו נמצאים לראשונה עם אזור חיץ נקי מאוכלוסייה עוינת, עם הסכם מדיני חסר תקדים שבו לבנון מכירה בישראל ובצרכים הביטחוניים שלה. יוניפי"ל בחוץ, חיזבאללה בחוץ ואיראן בחוץ. גם ברמה המדינית וגם ברמה הצבאית - זה הישג חסר תקדים".
גם בגזרת עזה הוא מבקש להציג תמונה שונה מזו של מבקרי הממשלה. "שבעים אחוז משטח הרצועה נמצא בשליטת צה"ל. חמאס הוכרע ככוח צבאי. הוא אמנם לא נמחק מעל פני האדמה, אבל היום הוא לא מסוגל להציב איום משמעותי על יישובי העוטף". לדבריו, גם בתחום אכיפת הבנייה הבלתי חוקית בנגב נרשמה התקדמות משמעותית. "אני מופקד על רשויות הבדואים, ואנחנו נמצאים באכיפה חסרת תקדים. אפילו מנסור עבאס אמר שבממשלה הזאת נהרסו יותר מחמשת אלפים מבנים בלתי חוקיים, לעומת ארבעה בלבד בתקופתם".
כאשר השיחה עוברת לטענות שלפיהן ממשלת ה־7 באוקטובר איבדה את אמון הציבור ולכן עליה לפנות את מקומה, שיקלי מבקש להרחיב את הדיון אל שורשי האירוע. "ה־7 באוקטובר הוא אירוע שמצריך העמקה", הוא אומר. "זו לא רק תוצאה של מדיניות התמריצים הכלכליים כלפי עזה. בסופו של דבר, כשמגיעים לשורש, הוא נמצא בהחלטה לסגת מרצועת עזה ולאפשר לארגון טרור חמוש להתבסס שם". לדבריו, גם תוכנית ההתנתקות הייתה חלק מהתהליך הזה. "מוחמד דף אמר אחרי ההתנתקות שמה שהשיגו בנצרים ובגוש קטיף הם ישיגו גם בשדרות ובתל אביב. בעיניי, שם נמצא שורש הבעיה".
גם סוגיית חוק הגיוס עולה בריאיון, ושיקלי אינו מסתיר את הסתייגויותיו. "אמרתי את דעתי לא פעם ולא פעמיים", הוא אומר. "אני לא רואה צורך לחוקק חוק יסוד בנושא לימוד תורה. התורה היא חלק מרכזי בזהות שלי, אבל זה עניין של אמונה ושל רוח, לא של חקיקה". לצד זאת הוא מציין את המאבק שניהל, לדבריו, כדי להסיר מהחוק את ההשוואה בין אברכים למשרתי צה"ל. "אנחנו מאמינים גם בספר וגם בסייף. המודל הרצוי בעיניי הוא השילוב בין השניים".
אלא שאת מרכז השיחה תופסת דווקא המערכת הפוליטית של הימין, ובעיקר האפשרות שיוקמו מפלגות חדשות שיפנו לציבורים שונים בתוך המחנה הלאומי. בניגוד לטענות שלפיהן כל מפלגה נוספת מחלישה את הליכוד, שיקלי דווקא רואה בכך יתרון - כל עוד הדבר נעשה באחריות.
"יש בהחלט ערך בלהרחיב את המנעד של המפלגות הציוניות והימניות", הוא אומר. "אני חושב שזה דבר מבורך". אבל מיד לאחר מכן הוא מציב את התנאי המרכזי מבחינתו. "כבוגר 'הימין החדש' וכבוגר 'ימינה', אני אומר שהדבר הזה מצריך אחריות כבירה".
שיקלי מדגיש כי הוא מעריך שורה של דמויות שמבקשות להקים מסגרות פוליטיות חדשות. "כך למשל את וינטר, את פייגלין ואחרים שרצים על הקווים. אני חושב שמדובר בשחקנים חשובים ובאנשי ימין רציניים". עם זאת, הוא מזהיר מפני חזרה על טעויות העבר. "יש צורך שהחבר'ה האלה יעבדו בתיאום, במשותף. בסופו של דבר מספיק שמפלגה אחת קטנה לא עוברת את אחוז החסימה - והמחנה כולו עלול להתרסק".
כאן דבריו הופכים אישיים יותר. שיקלי מזכיר את ניסיונו במערכת הבחירות שבה "הימין החדש" לא עברה את אחוז החסימה. "אני חוויתי את זה על הבשר", הוא אומר. "אני לא רוצה שנחזור לטעות הזאת". לדבריו, גם מפלגת זהות של משה פייגלין וגם "הימין החדש" הגיעו בסקרים למספרים מרשימים, אך לבסוף נותרו מחוץ לכנסת והותירו את המחנה כולו ללא אותם קולות. "לא חוזרים לטעות הזאת".
המסר שלו מופנה לא רק למפלגות החדשות, אלא לכל השחקנים במחנה הלאומי. "תעבדו ביחד", הוא קורא. "אני מעריך את השחקנים האלה. אני חושב שיש להם מקום, אבל זה מצריך ראייה אסטרטגית רחבה של הגוש". לדבריו, ההצלחה או הכישלון של מערכת הבחירות עלולים להיות מוכרעים דווקא על ידי אותן מפלגות קטנות. "בעיניי, המפלגות הקטנות - האם הן יעברו את אחוז החסימה או לא - על זה יקום וייפול האירוע".
לקראת סיום הראיון הוא משמיע אזהרה נוספת, שנשמעת כמעט כבקשה מכלל מנהיגי המחנה הלאומי. "אני אומר לפוליטיקאים - היזהרו במהלכים שאתם מובילים. תהיו צנועים". לדבריו, החשש הגדול ביותר שלו אינו מפני כוחו של המחנה היריב, אלא מפני טעויות פנימיות. "אני מפחד שאחת המפלגות האלה לא תעבור את אחוז החסימה, וכל המחנה כולו יובס. זה יכול לקרות על אגו". מבחינתו, הדרך היחידה למנוע תרחיש כזה היא שיתוף פעולה, אחריות ותיאום מלא בין כלל מפלגות הימין עוד לפני פתיחת המרוץ אל הקלפיות.