במלאת שמונים שנה לאחת הפעולות הדרמטיות והשנויות ביותר במחלוקת של תקופת המחתרות, נחשף סיפורו של מי שנחשב כיום לשריד האחרון מאותו מבצע היסטורי.
חיים איתני, כיום בן 98 וחצי, לקח חלק פעיל בשרשרת הלוגיסטית שהובילה לפיצוץ מפקדת המנדט הבריטי במלון המלך דוד בירושלים אירוע ששינה את פני המאבק בשלטון המנדט.
בשיחה עם "ידיעות אחרונות", תיאר איתני את רמת החשאיות שהייתה נהוגה בארגון, שבו איש לא נחשף ליותר ממה שהיה זקוק לו לצורך ביצוע משימתו. "כשלקחנו את הכדים מתנובה, לא ידענו שזה נועד לפיצוץ מלון המלך דוד. הרבה דברים לא רצינו לדעת. הכול היה חשאי, פשוט ידענו שלוחמים במחתרת לא שואלים שאלות. רק אחרי הפיצוץ של המלון הבנתי שהכדים שהעברתי שימשו למטרה הזו".
את המסע המתוחכם של המכלים הוא זוכר לפרטי פרטים, החל מרגע קבלת המשימה ברחובות תל אביב ועד להעברתם לידי החולייה הירושלמית שביצעה את הפעולה עצמה. "אני זוכר שהכדים היו מאוד כבדים. אמרו לי להעביר את שבעת הכדים, שקיבלתי אותם מתנובה שהייתה ברחוב הרצל בתל אביב, עד לתחנת אגד שהייתה בגבעת הרצל. זה היה מרחק של יותר משעה. תפסתי שם בחור תימני עם עגלה ואופניים, העמסנו את הכדים על העגלה וככה הכדים נסעו עד שהגיעו לתחנת אגד. שם חיכו לנו לוחמים אחרים מהחולייה שהעבירה את הכדים לירושלים. בכלל לא הבנתי מה המטרה", הוא משחזר.
איתני נזכר במפגש עם בעל העגלה המקומי, שחיפש להתפרנס מהובלות מזדמנות באותו היום. כשפנה אליו הלוחם הצעיר והציע לו תשלום הולם כדי להעמיס את כדי החלב הגדולים על הרמפה, הגיב האיש בחשדנות ושאל: "למה תצחקו מאיש זקן?". איתני מיהר להרגיעו, הבטיח לו כי מדובר בעבודה רצינית בתשלום מלא, והשניים יצאו לדרך לעבר כיכר המושבות. משם, ברחוב פרץ הסמוך, המתין טנדר שקלט את המכלים והוביל אותם ישירות לירושלים - שם מולאו בחומרי נפץ רבי-עוצמה.
החוקר וההיסטוריון משה קשי, שחיבר את הביוגרפיה של איתני ומשמש כאיש מערך קציני מורשת קרב בצה"ל, מתאר בכתביו את מהלך הפעולה שהתרחשה בצהרי היום ההוא: "ב-22 ביולי 1946 יצאו שתי חוליות של האצ"ל מחופשות לערבים אל מלון המלך דוד בירושלים. הן העבירו את שבעת כדי החלב העמוסים בחומרי נפץ אל המסעדה בתוך בית המלון, שם הם הונחו בצמוד לעמודי הבניין. אחד מלוחמי האצ"ל הפעיל את מנגנוני ההשהיה שהיו מכוונים לפוצץ את המטענים כעבור 30 דקות. באותה העת חוליה אחרת של האצ"ל מסרה הודעות על הטמנתם של המכלים במלון ודרשה מכל הנמצאים להתפנות מהמקום. כ-25 דקות לאחר שנמסרו האזהרות הטלפוניות, הוחרדה ירושלים מהתפוצצות אדירה, שהדיה נשמעו עד למרחוק. כל האגף הדרומי של המלון, על שבע קומותיו, נהרס כליל".
הפיצוץ העז לא רק מוטט את המבנה הפיזי אלא גם החריב מאות מסמכי מודיעין יקרי ערך שהחזיקו הבריטים מאז אירועי "השבת השחורה". בתגובה לאירוע הקשה, החמירו שלטונות המנדט באופן קיצוני את מדיניותם כלפי פעילי האצ"ל, ביצעו גל מעצרים נרחב וגזרו עונשי מוות על עשרות מהם. בפיצוץ הקטלני נהרגו 91 בני אדם, מרביתם בריטים וערבים לצד 17 יהודים. עשרות פצועים נוספים פונו לקבלת טיפול רפואי.