המחסור המתמשך בקוטג' ברשתות השיווק הצית מחדש את הוויכוח על יוקר המחיה, אך לטענת גורמים בענף, הבעיה המרכזית אינה התקלה הלוגיסטית שפגעה באספקת המוצר, אלא כשל שוק מתמשך בענף החלב.
לדבריהם, לפי דיווח ב'כלכליסט', הריכוזיות הגבוהה בשוק היא שמאפשרת לתקלה נקודתית להפוך בתוך ימים למשבר צרכני רחב.
הסערה מזכירה לרבים את מחאת הקוטג' בשנת 2011, אז הפך המוצר לסמל המאבק ביוקר המחיה. גם כיום, לטענת מבקרי מבנה השוק, שורש הבעיה הוא התלות ביצרנית אחת המחזיקה בחלק הארי של שוק הקוטג' ומוצרי החלב הבסיסיים.
לפי הנתונים שפורסמו ב'כלכליסט', תנובה מחזיקה בכ-75% ממכירות הקוטג' בישראל, לצד נתחי שוק משמעותיים גם בקטגוריות נוספות, ובהן חלב ושמנת מתוקה. במצב כזה, כל תקלה בייצור או בהפצה של החברה משפיעה במהירות על כלל השוק, בעוד שהיצרניות האחרות אינן מצליחות להשלים את הפער שנוצר.
לטענת גורמים בענף, הריכוזיות אינה מתבטאת רק במחסורים, אלא גם ביכולת של היצרניות להשפיע על הרגלי הצריכה באמצעות שינויי אריזות, הפסקת ייצור מוצרים בסיסיים והעלאות מחירים. כך, בשנים האחרונות הופסק ייצורם של חלק מהמוצרים הזולים יותר, בעוד צרכנים הופנו למוצרים יקרים יותר.
ביקורת מופנית גם כלפי ממשלות ישראל לאורך השנים. למרות שמאז מחאת הקוטג' הוקמו ועדות לבחינת התחרות בענף ונחקק חוק המזון, מבקרי המדיניות טוענים כי הצעדים שננקטו לא הצליחו להגביר את התחרות באופן משמעותי, וכי הריכוזיות בענף אף התחזקה.
הוויכוח על מבנה שוק החלב התחדד מחדש בתחילת השנה, בעקבות הרפורמה שקידם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הרפורמה ביקשה להגביר את התחרות באמצעות שינוי מנגנוני התכנון בענף, ובהם מכסות הייצור ומחיר המטרה, לצד מנגנוני מעבר שנועדו לצמצם את הפגיעה ברפתנים.
הרפתנים התנגדו למהלך בטענה כי הוא יסכן את פרנסתם ויצאו למחאה מול הכנסת. בסופו של דבר הרפורמה לא קודמה, ומבקריה טוענים כי אי-יישומה הותיר את מבנה השוק הריכוזי ללא שינוי.
על רקע המחסור הנוכחי, מזהירים גורמים בתחום כי ללא הרחבת התחרות וצמצום התלות ביצרנית דומיננטית אחת, גם המשבר הבא - בין אם יתבטא במחסור ובין אם בהתייקרות נוספת - הוא ככל הנראה רק עניין של זמן.