תחושת הרדיפה וחוסר האונים המודיעיני ממשיכות להעסיק את הצמרת השלטונית בטהרן, גם בחלוף יותר משנה מאז המכה הקשה שספג המשטר ברפובליקה האסלאמית עם פתיחת המערכה.
מתברר כי אחת הדאגות המרכזיות בקרב בכירי המערכת אינה נוגעת בהכרח לפעולה צבאית עתידית נוספת, אלא נובעת מההבנה המערכתית כי גורמים עוינים עלולים לשהות עדיין בדרגים הגבוהים ביותר ולהעביר מידע מודיעיני רגיש לישראל.
הצהרה חריגה זו מגיעה ישירות משר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, אשר הודה בראיון שהוענק בשפה הפרסית כי פרצת האבטחה החמורה שהעניקה לישראל את היכולת לפגוע אנושות בהנהגת המדינה "כנראה עדיין קיימת".
עראקצ'י שחזר את השתלשלות האירועים הדרמטית באותו בוקר של ה-28 בפברואר, וציין כי כבר בשעות המוקדמות הוא פנה אל הנשיא מסעוד פזשכיאן והבהיר לו כי "האווירה היא של מלחמה". בהמשך הבוקר, לקראת השעה 9:00, נועד שר החוץ עם עלי אסגר מיר חיג'אזי, מי ששימש כעוזרו של המנהיג העליון דאז, עלי חמינאי. זמן קצר לאחר פגישה זו, יצאה לפועל המתקפה הישראלית אשר פגעה פגיעה ישירה וקטלנית במוקדי קבלת ההחלטות הראשיים של איראן.
מכת הפתיחה המדוברת הובילה לחיסולו של המנהיג העליון עלי חמינאי, ובמקביל הביאה למותם של 40 מפקדים בכירים נוספים בשורות המשטר.
על פי התיאורים הרשמיים שמסרו האיראנים, התקיפה פגעה בצמרת המדינית והביטחונית בדיוק ברגע שבו המוסדות המובילים היו מכונסים לישיבות עבודה דחופות. עראקצ'י פירט כי באותם רגעים שהה חמינאי בלשכתו, בזמן שהמועצה האסטרטגית המייעצת ליחסי חוץ ניהלה את הדיון השבועי הקבוע שלה, ובמקביל התכנסה גם מועצת ההגנה.
"קיום ישיבות במקביל לא היה חריג באותם ימים", הסביר שר החוץ, אך מיד לאחר מכן סיפק את האבחנה המדאיגה ביותר מבחינת טהרן, כשאמר כי "ידיעת האויב על ישיבות אלו הייתה תוצאה של פרצת מידע, שכנראה עדיין קיימת".