תנועת הטרור חמאס הודיעה על בחירתו של ח'ליל אל־חיה לראש הלשכה המדינית של הארגון, כמחליפו של יחיא סינוואר. המינוי מגיע לאחר חודשים של מאבקי כוח פנימיים, חיסולם של בכירי הארגון והיחלשות משמעותית של הנהגת חמאס בעקבות המלחמה.
למרות תדמיתו כמי שמופיע לעיתים בחליפת דיפלומט ומנהל מגעים מול המתווכות, אל־חיה נחשב במשך שנים לאחד מהקיצונים והמשפיעים ביותר בצמרת ארגון הטרור הרצחני.
הוא מזוהה עם הקו הנוקשה של הנהגת עזה, מקיים קשרים הדוקים עם איראן ועם הנהגת הזרוע הצבאית, ונחשב לאחד האנשים שהובילו את האסטרטגיה המדינית של חמאס במקביל ללחימה.
ח'ליל אל־חיה, יליד עזה בשנת 1960, הצטרף לחמאס כבר עם הקמת הארגון בסוף שנות ה־80, לאחר פעילות מוקדמת במסגרת האחים המוסלמים. בתחילת דרכו שימש כמורה וכאיש דת, אך במהרה הפך לאחד ממעצבי דרכה הפוליטית של התנועה. במשך השנים התקדם בשורות הארגון, נבחר למועצה המחוקקת הפלסטינית והפך לאחד ממקורביו הבולטים של יחיא סינוואר.
בשנים האחרונות הפך אל־חיה לפנים המרכזיות של חמאס במגעים להפסקות אש ולעסקאות חטופים מול ישראל, מצרים, קטאר וגורמים בינלאומיים. במקביל, הוא המשיך להצהיר כי חמאס לא יוותר על דרך הטרור והמאבק המזוין נגד ישראל. גם כאשר עמד בראש משלחות המשא ומתן, הוא המשיך לייצג את עמדותיו הנוקשות של הארגון.
גורמי מחקר וביטחון מגדירים אותו כדמות המחברת בין ההנהגה המדינית לבין הזרוע הצבאית של חמאס, וכמי שנהנה מאמון משמעותי בקרב בכירי גדודי עז א־דין אל־קסאם.
אחת מנקודות הכוח המרכזיות של אל־חיה היא יחסיו ההדוקים עם איראן ועם משמרות המהפכה. לאורך השנים היה שותף למאמצים לחיזוק הברית בין חמאס לטהרן, במיוחד לאחר המשבר ביחסים סביב מלחמת האזרחים בסוריה. לאחר מכן מילא תפקיד מרכזי גם בחידוש הקשרים עם המשטר הסורי, במסגרת הציר האזורי בהובלת איראן.
מינויו של אל־חיה מסמל גם את עומק המשבר שבו מצוי חמאס. מאז מתקפת ה־7 באוקטובר איבד הארגון שורה של מנהיגים בכירים, בהם איסמעיל הנייה, יחיא סינוואר, מוחמד דף ובכירים נוספים. הנהגת חמאס נאלצה לנהל בחודשים האחרונים הליך בחירות חשאי וממושך, בצל החשש מפני חיסולים נוספים.
למרות חילופי ההנהגה, ההערכה בקרב פרשנים וחוקרים היא שמינויו של אל־חיה אינו מבשר על שינוי אידיאולוגי. להפך, מדובר באחד מבכירי הארגון המזוהים ביותר עם הקו התקיף של חמאס ועם המשך המאבק המזוין. בחירתו נתפסת כניסיון לשמר רציפות הנהגתית בארגון, דווקא לאחר הפגיעה הקשה שספג בשנים האחרונות.