אחרי שנתיים בלבד בתפקיד, לחץ כבד מבית, מרד במפלגת הלייבור וקריסה בסקרים - ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר נפרד היום (שני) מתפקידו בנאום טעון מחוץ למעון ראש הממשלה בדאונינג 10.
רגע לפני שהגיש את התפטרותו למלך צ'ארלס השלישי והעביר את המושכות לאנדי ברנהאם, ביקש סטארמר לעצב את הפרק האחרון של כהונתו - לא כסיפור של כישלון פוליטי, אלא כסיפור של הישגים.
מול שרים, חברי פרלמנט, אנשי צוות ובני משפחתו, פתח סטארמר במסר שנועד להגדיר את מורשתו. "אני בטוח שבריטניה חזקה והוגנת יותר מכפי שהייתה לפני שנתיים," אמר. "אני עוזב בחיוך, בכבוד ובגאווה על כל מה שהשגנו". את נאומו חתם במשפט שהפך מיד לכותרת הראשית בכלי התקשורת הבריטיים: "העבודה שלי הסתיימה."
לדבריו, בתקופת כהונתו התקצרו זמני ההמתנה במערכת הבריאות, יותר ילדים יצאו ממעגל העוני, ההגירה צומצמה, ההשקעה בביטחון הלאומי גדלה ומעמדה של בריטניה בזירה הבינלאומית התחזק. הוא ביקש להציג ממשלה שהצליחה לייצב את הממלכה לאחר שנים של טלטלות פוליטיות וכלכליות.
אלא שמעבר להישגים שהציג, כהונתו תיזכר גם בזכות אחד הנושאים הרגישים ביותר בזירה הבינלאומית - היחסים עם מדינת ישראל. מעטים המנהיגים האירופים ששינו את מדיניותם כלפי ישראל באופן כה משמעותי במהלך כהונה קצרה.
לאחר מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 היה סטארמר, אז יו"ר האופוזיציה, בין המנהיגים הראשונים באירופה שהביעו תמיכה חד-משמעית בישראל. "אנחנו עומדים לצד ישראל. יש לה זכות מלאה להגן על עצמה מפני חמאס", הצהיר בפרלמנט הבריטי, תוך שהוא מגדיר את מתקפת הטרור כאחת המחרידות שידעה ישראל ומטיל את האחריות המלאה למלחמה על חמאס.
באותם ימים הוא אף עורר סערה כאשר בריאיון נשאל האם לישראל מותר לנתק מים וחשמל לעזה. תשובתו פורשה כתמיכה במהלך, עוררה מחאה קשה בתוך מפלגת הלייבור והביאה לביקורת מצד חברי מפלגתו. בהמשך הבהיר כי התכוון לכך שלישראל קיימת זכות להגנה עצמית במסגרת המשפט הבינלאומי ולא להצדקת פגיעה באוכלוסייה אזרחית.
ככל שהמלחמה התמשכה והלחץ הבינלאומי הלך וגבר, גם הטון של סטארמר השתנה. לאחר שנכנס ללשכת ראש הממשלה, הוא החל לקרוא להפסקת אש, הרחבת הסיוע ההומניטרי לעזה והגברת הלחץ על ממשלת ישראל לצמצם את היקף הלחימה. בהמשך ממשלתו השעתה חלק מרישיונות ייצוא הנשק לישראל, הטילה סנקציות על גורמים ישראלים הקשורים לאלימות מתנחלים וגינתה שוב ושוב את מדיניות הממשלה בירושלים.
עם זאת, גם בשיא המתיחות, סטארמר הקפיד להבהיר כי חמאס הוא ארגון טרור שאין לו מקום בעתידה של רצועת עזה, וכי זכותה של ישראל להגן על עצמה נשמרת כל עוד היא פועלת בהתאם למשפט הבינלאומי.
נקודת השבר ביחסים עם ישראל הגיעה כאשר ממשלתו החליטה להכיר במדינה פלסטינית - צעד שנתפס בירושלים כמהפך במדיניות הבריטית.
בישראל תקפו את ההחלטה בחריפות וטענו כי מדובר בפרס לחמאס. סטארמר דחה את הטענות והסביר כי ההכרה נועדה לקדם פתרון שתי המדינות ואינה מעניקה לגיטימציה לארגון הטרור.
לצד זאת, הוא המשיך להוביל מאבק חסר פשרות באנטישמיות בתוך מפלגת הלייבור - אחד הנושאים שהפכו לסימן ההיכר שלו עוד לפני שנבחר לראש הממשלה. הוא הרחיק פעילים שהואשמו באנטישמיות, התנצל בפני הקהילה היהודית בבריטניה והוביל את הדחתו של קודמו ג'רמי קורבין משורות המפלגה. צעדים אלה זיכו אותו להערכה רבה מצד ארגונים יהודיים בבריטניה.
מיד לאחר נאום הפרידה היום יצא סטארמר לארמון בקינגהאם, שם הגיש את התפטרותו למלך צ'ארלס השלישי. זמן קצר לאחר מכן הוזמן אנדי ברנהאם להרכיב ממשלה והפך לראש הממשלה החדש של בריטניה.
כהונתו של סטארמר הייתה קצרה, אך הותירה חותם עמוק - גם בזירה הבריטית וגם ביחסי החוץ של הממלכה. עבור תומכיו הוא ייזכר כמנהיג שהחזיר יציבות למערכת הפוליטית, ניקה את הלייבור מתופעת האנטישמיות והוביל רפורמות פנימיות. עבור מבקריו, הוא ייזכר כמי שלא הצליח לשמור על אמון הציבור, וכמי שהרחיק את בריטניה מאחת מבעלות בריתה הקרובות ביותר במזרח התיכון.
כך או כך, בנאום הפרידה שלו ביקש סטארמר להשאיר מאחור מסר אחד ברור: מבחינתו, הוא מוסר את מפתחות השלטון בתחושה שבריטניה חזקה, הוגנת ויציבה יותר מזו שקיבל לידיו - גם אם רבים, בישראל ובבריטניה, ימשיכו להתווכח על המחיר שבו הושגה אותה מורשת.