בחוברת שיעורים חדשה בשם "תשיב מקדש לתוכנו", שנערכה ופורסמה על ידי תלמידיו, מציג הרב יוסף קלנר, ר"מ במכינת בני דוד, ביקורת חריפה על תופעת העלייה להר הבית.
לדבריו, הדיונים ההלכתיים סביב שאלת ההיתר או האיסור מהווים "מסך עשן מסווה, מבלבל ומטשטש להתפתחות נורמה חמורה של שבירת ההיררכיה של מערכת הפסיקה בישראל, שמובילה להרס התורה".
הרב קלנר תוקף את ארגוני העלייה להר הבית וטוען כי כל ה"היתרים" המוצגים על ידם אינם נוגעים רק לשאלת הכניסה להר, אלא מבטאים זלזול בגדולי ישראל. לדבריו, כאשר רוב מוחלט של פוסקי הדורות אסרו את העלייה לכל שטח ההר, ההליכה בניגוד לעמדתם היא "עבירה חמורה מדאורייתא".
עוד מבסס הרב קלנר את דבריו על כתבי הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ובהם ספר "עץ הדר", ומדגיש כי החובה לשמוע לגדולי ישראל היא יסוד מרכזי בתורה. לדבריו, קבלת הכרעות הלכתיות על פי רבנים בודדים בניגוד לעמדת רוב גדולי הדור עלולה להביא לכך ש"כל אחד יוכל לעשות מה שהוא רוצה בכל עניין, באמתלה ש'יש לי את הרב שלי'", ובכך תתפורר התורה ל"המוני תורות".
בהמשך החוברת מצטט הרב קלנר גם את דברי הרב קוק בספר "מדבר שור", שלפיהם ההכרעה בענייני המקדש והר הבית מסורה ל"זקני הדור, גאוני גדולי העולם היחידים". הוא מותח ביקורת על רבנים וראשי ישיבות המתירים את העלייה להר, וטוען כי הם מעמידים את עצמם מעל שורת גדולי הפוסקים, ובהם הרב קוק, הרב צבי יהודה קוק, הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יצחק ניסים, הרב עובדיה יוסף, הרב אברהם שפירא, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב אליעזר ולדנברג והרב עובדיה הדאיה.
עורכי החוברת מציינים כי הרב קלנר אינו רואה עצמו כפוסק הלכה, ובשיעוריו אינו מכריע בסוגיה ההלכתית של העלייה להר הבית. לדבריהם, עיקר ביקורתו מופנית להשלכות החינוכיות והציבוריות של התופעה ולפגיעה, לשיטתו, במעמדה של סמכות הפסיקה בישראל.
עוד עוסקת החוברת בטענת העלייה להר הבית מדין כיבוש, וכוללת קישורים להקלטות של הרב צבי יהודה קוק ועדויות מתלמידיו. בין היתר מובאים בשמו הדברים, "ביחס להר־הבית אנחנו נטורי קרתא", וכן התנגדותו לבניין המקדש באופן מעשי, באומרו, "נניח שיבנו את בית־המקדש עכשיו. מה יקרה? תבוא הטלוויזיה ותצלם את דם הקורבנות. זה יהיה קידוש השם?! זה יהיה חילול השם! אנשים פרטיים ניגשים בכל מיני פאנטזיות".
לדברי עורכי החוברת, צורפו גם קישורים לסרטונים של עולים להר הבית המעידים כי לא טבלו קודם לעלייתם, וכן תיעוד של אנשים ההולכים, לטענתם, במקומות האסורים גם לפי חלק מן השיטות המתירות את העלייה. בנוסף צורף מכתב שפרסם הרב אביגדור נבנצל, שבו כתב כי איסור הכניסה להר הבית "ידוע ומפורסם" וכי אין היתר להיכנס להר עם גדיים או עם "שתי הלחם", והזהיר כי מעשים אלו עלולים להרחיק את בניין המקדש ולהכשיל את הרבים.