בית המשפט המחוזי בלוד דחה היום (שני) את ערר המדינה שביקש להחמיר את תנאי שחרורו של אוריה כהן מחוות צפנת, וקיבל בחלקו את הערר שהגישו עורכי דינו מארגון חוננו.
השופט רון סולקין הורה להותיר את תנאי השחרור כפי שנקבעו בבית משפט השלום, למעט קיצור תקופת שלילת רישיון הנהיגה של כהן.
בחודש שעבר הוגש נגד כהן כתב אישום חמור בעקבות עימות אלים ומורכב שהתרחש בתוך הכפר הפלסטיני חווארה לאחר היעלמות עדר צאן במהלך הלילה מהחווה.
בפסק הדין קבע השופט כי אין מחלוקת שהאירוע החל לאחר שעדר כבשים שיצא מהחווה לא שב לדיר עד שעות הבוקר. לדבריו, גניבת עדר גורמת לחקלאי נזק כבד ומחייבת פעולה מיידית לאיתורו, בין היתר משום שחברות הביטוח אינן מבטחות כיום עדרי צאן ובקר, ויש להביא נסיבות אלה בחשבון בעת בחינת התנהלותו של כהן.
"היעלמות עדר כזה מחייבת פעולה מיידית לאיתורו, שכן בתוך מספר שעות עלול הוא להישחט, או לכל הפחות להיטמע בעדרים אחרים. גם זו נסיבה, אותה יש ליקח בחשבון, כאשר בודקים את התנהגותו של המשיב", כתב השופט.
השופט סולקין התייחס גם למציאות הביטחונית ביהודה ושומרון וכתב כי "יש לשים לנגד עיננו גם את המציאות הקשה עד בלתי נסבלת שחווים המתיישבים ביהודה ושומרון וביתר דגש - דרי החוות: פיגועים יום יומיים על הצירים; נסיונות חדירה ליישובים ולחוות; התנכלויות; גניבות חקלאיות; הצתות ושריפות. המתיישבים מתמודדים עם אוכלוסייה עוינת, אשר לא פעם דורשת את רעתם, עד כדי קיפוד חייהם. טעות קלה בניווט, עלולה להסתיים בלינץ' ובחבלות קשות, עד כדי אובדן חיים. נסיעה פשוטה הביתה עלולה להסתיים בפגיעת ראש מאבן גדולה. עמידה בטרמפיאדה עלולה להסתיים ברצח תוך ירי ממכונית נוסעת".
עוד הוסיף כי "חיים באזור כזה, תחת איום בלתי פוסק, מחייבים את המתיישבים, לא פעם, להיות חשדנים ולהקפיד על נחישות בפעולותיהם, באופן שלעיני אדם החי במקומות אחרים, עלול להיתפס כבוטה ואפילו מוגזם. אך את המעשים והתגובות מצדם יש לבחון, בין היתר, לנוכח מציאות זו, ולא בתנאי מעבדה, תחת משב המזגן ואור הניאון. כמובן, אם עובר מאן דהוא על החוק - יהיה עליו לתת את הדין בכל מקרה, אך תמיד יש לבחון את מכלול הנסיבות בטרם קביעת מסקנות" הוסיף השופט סולקין בפסק הדין".
עוד קבע השופט כי הראיות מצביעות על כך שכהן "פעל כגורם ממתן באזור". בפסק הדין צוין כי "מצביעות הראיות על כך, שהמשיב דווקא פעל כגורם ממתן באזור. בין היתר, מנע מאחד המתקהלים להפעיל אלימות כלפי אחד מתושבי האוטונומיה; בהמשך, פיזר את המעורבים והסיע חלק מהם עמו מהמקום. ראו, לעניין זה, אמרת סגן מפקד הפלוגה, ממנה עולה, כי המתיישבים עזבו את המקום מיד כאשר המשיב ביקש זאת מהם. גם הקב"ט מוטי זלביץ מסר, כי בשלב מסוים דיווח לו המשיב, שהוא 'מחזל"ש' את החיפושים עקב כל הברדק שקורה ומנסה לכנוס את כולם אחורה".
בהתייחסות לחסימת הרכב שתועדה בסרטון מהאירוע כתב השופט כי "יושבי רכב הטוסון, שהיה בהם כדי ליתן הסברים לאירוע מנקודת מבטם - ברחו מהמקום ולא התייצבו לחקירה, מה שמעורר חשד של ממש, כי היה להם מה להסתיר וכי יתכן שחשדות המשיב לגביהם היו במקומם. מכל מקום, משלא התייצבו לחקירה, גרסתם איננה בתיק החקירה".
כאמור, לאור כל זאת קבע השופט כי אין בית המשפט מוצא להחמיר תנאי השחרור של המשיב, ועל כן - דוחה את ערר המדינה. בסוף פסק הדין מתייחס השופט גם לעתירה שהגישו עורכי דינו של כהן מארגון חוננו בו הם ביקשו להפחית בעונש ולהחזיר לו את רישיון הנהיגה שנשלל ממנו. השופט קיבל חלקית את הבקשה וקבע כי יהיה ניתן להשיב לו את הרישיון בעוד 60 ימים, במידה ולא תוגש בקשה להארכת המועד.
עו"ד עדי קידר המייצג את כהן מסר בתגובה לפסק הדין: "אני מברך על החלטת בית המשפט המחוזי. השופט סולקין קיבל את מלוא טענותינו וקבע קביעות חשובות מאוד מבחינת המצב בהתיישבות והיחס למתיישבים. אני מקווה שהפרקליטות ומשטרת ישראל יקראו טוב טוב את ההחלטה והדברים יחלחלו עד לאחרון השוטרים בשטח. אוריה כהן וחבריו הם מתיישבים חלוצים וכך יש לראות אותם ולא כעבריינים".