לאן הולכת מדיניות האקלים של מדינת ישראל, ומי אחראי לפקח עליה? שאלות אלו עמדו במרכז דיון ראשון מסוגו שקיימה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בנושא הנדסת האקלים, על רקע שורת דוחות שהצביעו על פערים בניהול תחום האקלים בישראל.
במרכז הדיון עמד דוח מבקר המדינה, שממנו עולה כי הממשלה הקצתה לאורך השנים כ־8.8 מיליארד שקלים בעקבות דרישות המשרדים השונים. עם זאת, לפי הדוח, אין כיום גוף ממשלתי אחד המבצע בקרה רוחבית על התקציבים, מרכז את כלל הפעילות ומתכלל את עבודת המשרדים, בעוד ועדת השרים לענייני אקלים כלל לא התכנסה.
לצד דוח המבקר הוצג גם הדוח המשותף של משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. לפי הנתונים, בשנת 2023 נרשמו בישראל 5,510 מקרי מוות מוקדם כתוצאה מזיהום אוויר, יותר מ־66 אלף שנות חיים אבדו, והנזק הכלכלי למשק הוערך בכ־22.5 מיליארד שקלים.
במסגרת הדיון הציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת סקירה מקצועית של תחום הנדסת האקלים. מהסקירה עלה כי במספר מדינות בארצות הברית ובאירופה מתקיימים הליכי חקיקה ודיונים רגולטוריים ומדעיים בנושאי פיקוח, אחריות ציבורית, שקיפות וניהול סיכונים.
נציגי משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, השירות המטאורולוגי, רשות המים ומשרד המדע מסרו כי למיטב ידיעתם לא מתקיימת כיום בישראל פעילות יישומית של הנדסת אקלים. עם זאת, הם הודו כי אין חקיקה ייעודית המסדירה את התחום וכי פעילות המדינה מתמקדת בהפחתת פליטות מזהמים, לצד הסכמה על הצורך בהמשך מעקב אחר ההתפתחויות בעולם, הרחבת המחקר וחיזוק שיתוף הפעולה בין הגופים.
שלי בנדל רולינגס, פעילת אקלים ומיוזמות הדיון, אמרה, "אנחנו לא מבקשים לעצור את המדע או את החדשנות. אנחנו מבקשים שקיפות. כשהעולם מתקדם והטכנולוגיות מתפתחות, גם הציבור הישראלי זכאי לדעת מי בוחן את הנושא, מי מפקח עליו ואיך מתקבלות ההחלטות."
הדיון הסתיים ללא החלטות אופרטיביות, אך סימן לראשונה את כניסתה של סוגיית הנדסת האקלים לשולחן הדיונים של הכנסת. במסגרתו עלו שאלות הנוגעות למבנה ניהול תחום האקלים, מנגנוני הפיקוח והשקיפות הציבורית ולהיערכות המדינה להתפתחויות בתחום בשנים הקרובות.