כאשר מנהיג רוחני בכיר מכנה את לוחמי צה"ל "רוצחים", זו כבר אינה מחלוקת השקפתית לגיטימית. זו פגיעה אנושה בעם ישראל, במדינת ישראל ובערכי התורה עצמם.
אין מילים שיוכלו לתאר את חילול השם הבינלאומי שנגרם בעקבות התבטאויותיו האחרונות של הרב דב לנדו. כל ניסיון לרכך את חומרת הדברים רק יגמד את גודל השבר שיצא מפיו.
דבריו של הרב לנדו אינם מסתכמים בעוד מתקפה שגרתית נגד הציונות הדתית מצד רב חרדי תורן, או בעוד אחת מן הסיסמאות הריקות מתוכן הנשמעות על ידי תלמידיו בהפגנות המחאה ברחבי הארץ. מדובר באמירות קשות המהוות פגיעה ישירה במדינת ישראל, בעם ישראל וביחסינו עם העולם כולו.
דווקא בשם התורה, רחמנא ליצלן, בחר הרב לנדו להשתמש במילים המחזקות את הקשים שבאויבינו, כאשר העז להגדיר את פעילותם של חיילי צה"ל כ"רצח". בשיחתו עם ראשי ישיבת מיר אמר הרב לנדו:
"יש רשעים, ומחובשי הכיפות הסרוגות, לא פחות מהם... אם המדינה שולחת אנשים, חיילים, לשם כבוד המדינה, והורגים אנשים, גם זה מותר? רצח ממש, אז הם מסיתים לרצח, כך הם עושים. הם עושים מלחמה לא רק לשם הצלה, רק לשם כבוד המדינה".
עפר לפומיה.
למרבה האירוניה והצער, דווקא תלמידיו וחסידיו שבתפוצות, אותם יהודים הרואים בו את מנהיגם הרוחני, הם אלו שעלולים לשלם ראשונים מחיר כבד ולספוג את האש בעקבות דבריו חסרי האחריות, המוסיפים שמן למדורת האנטישמיות בעולם.
כיצד נוכל להלין על גורמים עוינים המוציאים את דיבת הארץ ברחבי העולם, או על מנהיגים המגנים את ישראל ומטיחים בה האשמות שווא, כאשר מי שמספק להם את הטיעונים הוא לא פחות מאשר מנהיגה הרוחני של היהדות החרדית בארץ ובעולם?
חומרת האירוע מתעצמת לאור העובדה שלא היה מדובר בפליטת פה מבודדת. הדברים נאמרו בנוכחות ראשי ישיבת מיר, הישיבה הגדולה ביותר בארץ, שישבו לצידו והנהנו בהסכמה. בתגובה לדבריו אף מיהרו לשאול אותו כיצד יש להתייחס ליהודים שאינם חרדים: "אז צריך להתפלל שיחזרו בתשובה? או למלשינים? מה צריך לכוון?" אכן שאלה קשה...
יממה שלמה חלפה מאז חשיפת הדברים, ולא נמצא ולו נציג חרדי רשמי אחד שמצא לנכון להתנער מהם בפומבי, או לדרוש מהרב לנדו לחזור בו ולהכיר בטעותו ובפשעו.
ערב תשעה באב תשפ"ו הדגים לנו הרב לנדו, באותות ובמופתים, על מה אנו מתאבלים בתשעה באב. קשה שלא לראות באירוע זה תזכורת כואבת למחירם של פילוג, שנאת אחים ופגיעה בכבודם של יהודים המבקשים להגן על עמם ועל ארצם.
נותר רק לקוות ולייחל שהציבור החרדי יידע להצמיח מתוכו מנהיגים ראויים, שיובילו אותו בחן, בחוכמה ובאחריות לאומית, בעלי יכולת לאחות את הקרעים שבתוכנו מתוך דרכה האמיתית של התורה ומתוך יראת שמיים טהורה. החותם בבכי על ביזוי כבוד השכינה.
הכותב הוא מזכיר אגוד חכמי המערב בארץ ישראל