
הסרט התיעודי The Darkest Light, העוסק בדמותו ובמורשתו של הרב שלמה קרליבך, יוקרן במסגרת פסטיבל הסרטים היהודיים בסן פרנסיסקו.
הסרט בוחן את דמותו של הרב קרליבך, שמנגינותיו השפיעו על עולם התפילה היהודי בקהילות רבות, לצד ההתמודדות שהתעוררה לאחר שנשים שהתלוננו עליו לאחר מותו בשנת 1994.
לקראת הקרנת הבכורה פרסמה בתו של הרב קרליבך, נשמה קרליבך, טור אישי ב-The Times of Israel, שבו הודיעה כי החליטה שלא להשתתף באירוע. לדבריה, ההחלטה התקבלה לאחר התלבטות ממושכת, למרות אמונתה בחשיבותו של הסרט ותמיכתה בהמשך הקרנותיו ברחבי העולם.
נשמה כתבה כי אביה "עיצב את החיים היהודיים באמצעות המוזיקה, התורה והיכולת שלו לגעת בנשמות - אך גם גרם לפגיעה עמוקה באחרות". היא הדגישה כי הסרט מצליח להציג את שני צדי הסיפור "ברגישות ובדיוק", ומשלב את תרומתו של קרליבך לעולם היהודי לצד עדויותיהן של נשים שנפגעו ממנו. לדבריה, האתגר האמיתי שמציב הסרט אינו השאלה האם להמשיך לשיר את ניגוניו של אביה, אלא כיצד לבנות קהילות בטוחות יותר, המאמינות לנפגעות ומקיימות מנגנוני אחריות כלפי מנהיגים רוחניים.
דרי בתו של קרליבך מסרה התייחסות לסרט וציינה "דובר רבות על עמדתה של משפחתי ביחס לסרט התיעודי החדש שיצא לאחרונה. לעולם לא הייתי מסכימה להשתתף בסרט כזה, ואילו הייתה לי אפשרות להסיר ממנו את הקטעים שבהם אני מופיעה, הייתי עושה זאת אלף פעמים. לצערי, אני מחויבת מבחינה משפטית בשל אישור השימוש שעליו חתמתי".
"ראשית, אני מתפללת שכל אישה שנפגעה אי פעם, בכל מצב ועל ידי כל אדם, תזכה לריפוי, להגנה ולתמיכה. אך אינני יכולה לקבל או להצדיק את הדברים שנאמרים בסרט התיעודי, מפני שבדיוק כמו אחותי, גם אני לא הייתי שם, והאמת המלאה מתה יחד עם אבי. אנחנו חיים בעולם שבו כמעט לכל אחד יש יכולת להפיץ את דעותיו באמצעות הרשתות החברתיות, סרטים, פודקאסטים ואינספור פלטפורמות אחרות. אבל דעות, גם כשהן מובעות בלהט רב וגם כשהן מופצות בהיקף עצום, הן עדיין רק דעות.
הצדק אמור להיות דבר אחר. הוא מבוסס על תהליך זהיר של איסוף ראיות, בדיקת טענות, הצלבת עובדות ומתן אפשרות לכל הצדדים להשמיע את קולם. המטרה אינה רק להגיע במהירות למסקנה, אלא להתקרב ככל האפשר אל האמת. לכן העיקרון שלפיו אדם חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו חשוב כל כך. הוא מגן על אנשים מפני שיפוט המבוסס אך ורק על דעת הקהל, על רגשות או על האשמות. הוא מזכיר לנו שטענות אינן הוכחות, ושהגינות מחייבת סבלנות, ראיות והליך הוגן. בעולם שבו מידע מתפשט בן רגע ואנשים נשפטים בתוך שניות, העיקרון הזה חשוב יותר מאי פעם. הוא נועד להבטיח שהצדק יתבסס על עובדות, ולא על הקולות הרמים ביותר".
היא הוסיפה "אני יכולה לומר רק את מה שאני יודעת. ומה שאני יודעת הוא שבמשך כל חיי הייתי עדה לטוב לבו של אבי, לענוותנותו וללבו הפתוח. ראיתי אותו מקדיש את חייו שוב ושוב להצלת אנשים ולעשיית חסד. הוא היה זמין עשרים וארבע שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע. הוא הלך לבתי סוהר ולבתי חולים, נסע לאזורי מלחמה, התפלל למען חיילים ושר להם. בכל דבר שהיה ביכולתו לעשות, הוא תמיד היה הראשון לרוץ ולעשות טוב. הוא לא היה קדוש. הוא היה בן אדם. הוא היה אדם שבחר בדרך קשה מאוד".
עוד היא הוסיפה "לבו היה פתוח לרווחה, והוא היה עניו עד כדי כך שלעתים הדבר היה בעוכריו. הוא מעולם לא חיפש כוח או שליטה. הוא היה מסור לשליחותו לפגוש כל אדם ולהביא אהבה לעולם. ראיתי אותו מחלק את כספו, נותן את הבגדים שעל גופו וכל דבר אחר שהיה באפשרותו לתת, שוב ושוב.
האם אני יכולה לומר שהוא מעולם לא טעה, או שהיה מושלם בכל רגע? לא. אינני יכולה לומר זאת, מפני שאיש אינו מושלם. וחשוב מכך, אני לא הוא, ואיש אינו יכול באמת לדבר בשמו של אדם אחר".
"אני יכולה לומר רק את מה שאני יודעת. ומה שאני יודעת הוא שאני מאמינה באבי ועומדת מאחורי הטוב שבו. אני עומדת מאחורי האמונה שכל מה שמתפרסם כעת הוא בבירור פרשנות שגויה או סיפור שהוצא מהקשרו, ושאין באפשרותנו להבין אותו במלואו מפני שהוא אינו כאן כדי להשמיע את קולו או להביא את האמת שלו. אבי היה תלמיד חכם גדול ורב מלומד. הוא היה צינור למוזיקה אלוהית, והייתה בו אמונה יוצאת דופן, יוצאת דופן ממש, באלוהים. אמונתו מעולם לא פסקה, עד נשימתו האחרונה.
אני מאמינה שכל אדם, כאשר הוא נפטר, פוגש את אלוהים ועובר את חשבון הנפש האישי שלו. אני מאמינה שנשמות יודעות כיצד להתפתח ולהפוך לאהבה הבלתי מותנית שהן נועדו להיות. אני מאמינה שאבי הוא כעת אהבה ללא תנאי, ושהוא נמצא במקום גבוה מאוד. אני מאמינה שאבי תמיד עשה כמיטב יכולתו, במסגרת מה שהיה מסוגל לעשות, ושהיה בו רצון עמוק מאוד להביא טוב לעולם".
"אני ממשיכה להאמין שההשראה שלו והניצוצות שהפיץ ממשיכים להדהד בעולם ולהביא טוב רב, ושכל הטוב הזה עולה לאין שיעור על כל אי־הבנה או כובד שקיימים".
בריאיון לקראת הקרנת הבכורה בערוץ היוטיוב "moviereviewsnmore" סיפר במאי הסרט, סיימון מנדס, כי עבד על הפרויקט במשך שנים מתוך רצון להתמודד עם אחת הדמויות המשפיעות והמורכבות בעולם היהודי. לדבריו, קרליבך עיצב את המוזיקה היהודית המודרנית והשפיע על קהילות רבות, אך היה חשוב לו להציג גם את התלונות נשמעו לאחר מותו.
מנדס הוסיף כי הוא מקווה שהקרנת הבכורה בפסטיבל הסרטים היהודיים בסן פרנסיסקו תהווה נקודת פתיחה לדיאלוג רחב בקהילה היהודית ומחוצה לה. "זה סרט על הכרה באמת", אמר. "אם אנשים ייצאו ממנו כשהם מוכנים לנהל שיחה כנה הוא השיג את מטרתו".