התפקיד הרגיש ביותר במדינת ישראל, התפקיד שאחראי על החיים של הילדים של כולנו - הוא שר הביטחון. עכשיו, תחשבו על התרחיש הבא: יאיר גולן יושב בקריה.
האיש שזיהה תהליכים, האיש שלא פעם ולא פעמיים השמיע אמירות קיצוניות ומנותקות שמחלישות את המדינה ואת צה"ל, ינהל את המערכה הבאה? זה לא סתם תרחיש מדאיג - זו סכנה קיומית ומוחשית לביטחון ישראל.
אבל הוא לא לבד. מסביבו התקבצו מועמדים "דמוקרטיים" כביכול, שמביאים איתם תפיסת עולם מסוכנת.
תסתכלו על הנבחרת שלו: זה מתחיל בנעמה לזימי, מי שהובילה והבעירה את נתיבי איילון; זה ממשיך ביאיא פינק, שבחר לאסוף מאות אלפי שקלים עבור כפר שממנו יצאו מרצחים; ועד גבי לסקי, שייצגה משפטית מחבל שתקף קצין וחייל צה"ל.
אלו האנשים, זו האג'נדה, ואלו האמירות והמעשים שמערערים את היכולת של המדינה להגן על עצמה.
אל תטעו ואל תתבלבלו: כל מי שמצביע למפלגות שמצהירות בגאווה שהן ילכו איתם, שישבו איתם בממשלה ושיפקידו בידיהם את המפתחות של הביטחון שלנו - מעמיד את מדינת ישראל בסכנה ישירה.
בקלפי, האחריות היא עלינו. אי אפשר להמר על העתיד שלנו ואי אפשר להפקיד את הביטחון בידיים האלה.