ישראל טרם החליטה אם תתייצב בהאג ותטען את טענותיה באופן מהותי או שתסתפק בטענה כי לבית הדין אין כל סמכות לדון אותה. בקשתה לדחות את מועד תגובתה לבית הדין הבינלאומי בהאג נדחתה.
אתמול דנה ועדת החוקה חוק ומשפט בסמכויותיו של בין הדין הבינלאומי בהאג.
מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה עו"ד עירית קהאן אמרה כי ראש לשכת ראש הממשלה דב וייסגלס מתאם בין ארבעה צוותים שמונו לטפל בעניין, ובהם הצוות המשפטי, צוות יחסי הציבור, הצוות הביטחוני והצוות שעובד מול הארגונים הוולונטריים היהודיים שבאפשרותם להגיש חוות דעת. עוד דיווחה כי הממשלה נעזרת גם בייעוץ שוטף של עו"ד דניאל בית לחם מאנגליה.
היועץ המשפטי של משרד החוץ ד"ר אלן בייקר, המרכז את עבודת הצוות המשפטי, אמר כי המניע לפנייה לבית הדין בהאג הוא פוליטי, וכי מטרתו להרחיב את הפעילות נגד ישראל. עוד אמר בייקר כי הרוב האוטומטי שממנו נהנים ערביי הרשות באו"ם, והניצול לרעה של פרוצדורות הביא את העצרת הכללית לכך שתפנה לקבל חוות דעת מבית הדין.
בייקר הוסיף כי בשלב זה החליטה מדינת ישראל להגיב בכתב. הוא ציין כי ראש הממשלה קבע שמן הראוי שעמדת ישראל תעסוק בכל הקשור להתמודדות ולההתגוננות מול הטרור. בייקר אמר כי טיעוני ישראל יתמקדו בכך שלבית הדין בהאג אין כל סמכות לדון בנושא.
פרופ' רות לפידות, מומחית בינלאומית למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים אמרה כי חוות דעתו של בית הדין אינה מחייבת. זאת בניגוד למקרה שבו בית הדין פוסק בסכסוך בין מדינות. עם זאת הפנייה לקבלת חוות דעת הייתה דרכם של הערבים לעקוף את הצורך בהסכמת ישראל לסמכות שיפוט, המתחייבת בפנייה לבית הדין לפסוק בין מדינות. לדבריה, עצרת האו"ם הפנתה לבית הדין את השאלה מהן התוצאות המשפטיות של הקמת הגדר.
לדברי פרופ' לפידות, גם אם בעקבות חוות דעת של בית הדין תחליט העצרת הכללית של האו"ם להטיל סנקציות נגד ישראל מדובר בהמלצה בלבד. החלטה כזאת היא בסמכותה של מועצת הביטחון של האו"ם בלבד, ציינה לפידות. עם זאת הוסיפה לפידות כי הצעה כזאת של העצרת הכללית יכולה להביא להחלטה של מדינות שונות להפסיק את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל.
ד"ר דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, אמר כי במקביל להכנה המשפטית חייבת ישראל להיערך להתמודדות המדינית, שכן קרוב לוודאי שערביי הרשות יעשו שימוש בחוות הדעת של בית הדין.
ד"ר רובי סייבל, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, הגיב על מינוי שופט ישראלי אד הוק לבית הדין. לדבריו, אם ישראל תבקש למנות שופט ישראלי הדבר עלול להתפרש כהסכמה עם סמכותו של בית הדין. לעומת זאת סירוב לפנייה של ישראל למנות שופט ישראלי תיתן יתרון לטענותיה של ישראל באשר לחוסר סמכותו של בית הדין.
ח"כ אופיר פינס אמר כי על ישראל לפעול קודם כל מבית ולזרז את החלטת בג"ץ בעתירה על הגדר. מעמדו של בית הדין בהאג וההערכה שהוא זוכה לה בעולם תיתן לישראל יתרון. פינס אמר כי ימליץ למנות שופט ישראלי לבית הדין. עוד טען כי תוואי גדר ההפרדה נקבע על פי "אילוצים פוליטיים ולא משפטיים". (ר)
אתמול דנה ועדת החוקה חוק ומשפט בסמכויותיו של בין הדין הבינלאומי בהאג.
מנהלת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה עו"ד עירית קהאן אמרה כי ראש לשכת ראש הממשלה דב וייסגלס מתאם בין ארבעה צוותים שמונו לטפל בעניין, ובהם הצוות המשפטי, צוות יחסי הציבור, הצוות הביטחוני והצוות שעובד מול הארגונים הוולונטריים היהודיים שבאפשרותם להגיש חוות דעת. עוד דיווחה כי הממשלה נעזרת גם בייעוץ שוטף של עו"ד דניאל בית לחם מאנגליה.
היועץ המשפטי של משרד החוץ ד"ר אלן בייקר, המרכז את עבודת הצוות המשפטי, אמר כי המניע לפנייה לבית הדין בהאג הוא פוליטי, וכי מטרתו להרחיב את הפעילות נגד ישראל. עוד אמר בייקר כי הרוב האוטומטי שממנו נהנים ערביי הרשות באו"ם, והניצול לרעה של פרוצדורות הביא את העצרת הכללית לכך שתפנה לקבל חוות דעת מבית הדין.
בייקר הוסיף כי בשלב זה החליטה מדינת ישראל להגיב בכתב. הוא ציין כי ראש הממשלה קבע שמן הראוי שעמדת ישראל תעסוק בכל הקשור להתמודדות ולההתגוננות מול הטרור. בייקר אמר כי טיעוני ישראל יתמקדו בכך שלבית הדין בהאג אין כל סמכות לדון בנושא.
פרופ' רות לפידות, מומחית בינלאומית למשפט בינלאומי מהאוניברסיטה העברית בירושלים אמרה כי חוות דעתו של בית הדין אינה מחייבת. זאת בניגוד למקרה שבו בית הדין פוסק בסכסוך בין מדינות. עם זאת הפנייה לקבלת חוות דעת הייתה דרכם של הערבים לעקוף את הצורך בהסכמת ישראל לסמכות שיפוט, המתחייבת בפנייה לבית הדין לפסוק בין מדינות. לדבריה, עצרת האו"ם הפנתה לבית הדין את השאלה מהן התוצאות המשפטיות של הקמת הגדר.
לדברי פרופ' לפידות, גם אם בעקבות חוות דעת של בית הדין תחליט העצרת הכללית של האו"ם להטיל סנקציות נגד ישראל מדובר בהמלצה בלבד. החלטה כזאת היא בסמכותה של מועצת הביטחון של האו"ם בלבד, ציינה לפידות. עם זאת הוסיפה לפידות כי הצעה כזאת של העצרת הכללית יכולה להביא להחלטה של מדינות שונות להפסיק את יחסיהן הדיפלומטיים עם ישראל.
ד"ר דורי גולד, לשעבר שגריר ישראל באו"ם, אמר כי במקביל להכנה המשפטית חייבת ישראל להיערך להתמודדות המדינית, שכן קרוב לוודאי שערביי הרשות יעשו שימוש בחוות הדעת של בית הדין.
ד"ר רובי סייבל, לשעבר היועץ המשפטי של משרד החוץ, הגיב על מינוי שופט ישראלי אד הוק לבית הדין. לדבריו, אם ישראל תבקש למנות שופט ישראלי הדבר עלול להתפרש כהסכמה עם סמכותו של בית הדין. לעומת זאת סירוב לפנייה של ישראל למנות שופט ישראלי תיתן יתרון לטענותיה של ישראל באשר לחוסר סמכותו של בית הדין.
ח"כ אופיר פינס אמר כי על ישראל לפעול קודם כל מבית ולזרז את החלטת בג"ץ בעתירה על הגדר. מעמדו של בית הדין בהאג וההערכה שהוא זוכה לה בעולם תיתן לישראל יתרון. פינס אמר כי ימליץ למנות שופט ישראלי לבית הדין. עוד טען כי תוואי גדר ההפרדה נקבע על פי "אילוצים פוליטיים ולא משפטיים". (ר)