לקראת תשעה באב תשפ"ו שיחל הערב פרסם הרב הראשי לישראל איגרת מיוחדת המבהירה את משמעותו הרוחנית של יום האבל ואת ההלכות והמנהגים הנוגעים לצום ולי' באב.
באיגרת מוסבר כי אף שיום זה מסמל את החורבן והצער, הוא נקרא בלשון הכתוב גם "מועד", משום שהוא נושא בתוכו את בשורת הגאולה העתידית.
לדברי הרב, החורבן אינו מבטא נטישה אלא אהבת אב לבניו ותקווה להשבתם. באיגרת מובאת גם ההתייחסות לבחינת "הכוני פצעוני" כחלק משיר האהבה בין הקב"ה לישראל, וכן לכרובים שהיו מעורים זה בזה בשעת החורבן.
עוד מפורטים באיגרת דיני ערב תשעה באב והסעודה המפסקת. בין היתר נקרא הציבור להימנע מטיולים, לאכול בסעודה המפסקת תבשיל אחד בלבד ללא בשר, עוף, דגים או יין, כאשר מנהג ישראל הוא לאכול פת עם מלח וביצה קשה, ויש הנוהגים לטבול את הביצה באפר, תוך ישיבה על הקרקע וללא זימון בשלושה. עם זאת הודגש כי אין למעט באכילה ובשתיית מים באופן שיקשה על קיום הצום.
האיגרת מפרטת גם את איסורי הצום, ובהם איסור אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, תשמיש המיטה ותלמוד תורה בדברים המשמחים, וכן את מנהגי ההימנעות ממלאכה ומסידור הבית. עוד צוין כי לספרדים נהוג להימנע ממלאכה במשך כל היום, ולאשכנזים עד חצות היום.
בנוגע לשנה זו, שבה י' באב חל ביום שישי, מובאות הקלות מסוימות לכבוד השבת. בין היתר נכתב כי ניתן להסתפר ולכבס כבר במוצאי הצום ביום חמישי, להכין את מאכלי השבת מחצות היום במקום שהזמן דחוק, לטעום מתבשילי הבשר ביום שישי קודם חצות לצורך בדיקתם, ולהימנע ככל האפשר משמיעת כלי זמר ומלבישת בגדים מכובסים עד לאחר חצות יום שישי, כאשר הרחיצה בערב שבת תהיה רחיצה אחת המיועדת לכבוד שבת.