ט' באב השנה, 1956 שנים לחורבן בית המקדש. שאלת העליה והתפילה על ההר נמצאת במחלוקת בלתי נגמרת - בתוך הציבור האמוני, ובינו לבין הנהגת המדינה. בוויכוח הפנימי, השאלה ההלכתית, שאלת העליה להר בימינו גם אחרי טבילה, מצוייה במחלוקת גם בתוך המימסד הרבני. ואין פוסק שלא מערערים אחריו.
בספר 'ירושלים - הביוגרפיה' שפורסם בשנת 2013, פורס ההיסטוריון הבריטי סיימון סבאג מונטיפיורי את סיפורה ההיסטורי של ירושלים לכל תולדותיה, מאברהם אבינו ועד הרב רבינוביץ'.
והכל באמצעות סיפורים ססגוניים, תיאורים פוליטיים וחברתיים וסקירה היסטורית מפורטת. הספר, להערכתי, אמין ביותר ונשען על מקורות רבים ומגוונים. אפשר להתווכח על המסקנות שלו, על המגמה שלו - קשה להתמודד עם העובדות שהוא מביא.
לפי תיאוריו, יהודים נהגו להתפלל על הר הבית, מאות שנים אחרי חורבן בית המקדש. לא רק בהר הבית - אלא ממש במקום קודש הקודשים!! כך היה, למשל, במאה השביעית, ימי שלטונו של השליט מועאוויה בונה המסגד הראשון על הר הבית. מונטיפיורי מספר (עמ' 160) כי "מועאוויה יישב עוד יהודים בירושלים, והתיר להם להתפלל באתר קודש הקדשים. שרידי מנורה מהמאה השביעית שהתגלו על הר הבית עשויים לשמש עדות לכך".
וגם על עבד אל מליכ, בונה כיפת הסלע ויורשו של מועאוויה, מספר מונטיפיורי (עמ' 163): "היהודים לא יכלו שלא לראות בכיפה פתח תקוה: האם היא היתה מקדשם החדש? עדיין התירו להם להתפלל שם, ובית אומיה יצר גירסה מוסלמית לטקסי הטהרה של המקדש". זו האמת המפתיעה: כיפת הסלע המוזהבת שימשה בראשיתה לתפילות של יהודים.
ואפילו הרמב"ם, שעל פסיקותיו מסתמכים האוסרים על עליה להר הבית. הוא כותב במפורש שעלה להר הבית ואף התפלל שם - במקום בו עמד המקדש: "וביום שלישי בשבת, ארבעה ימים לירח מרחשוון, שנת [ארבעת אלפים ותשע מאות ו]שש ועשרים ליצירה, יצאנו מעכו לעלות לירושלים תחת סכנה, ונכנסתי לבית הגדול והקדוש והתפללתי בו ביום חמישי, ששה ימים לירח מרחשון". מירושלים נסע הרמב"ם לחברון, ושם התפלל במערת המכפלה.
והרמב"ם מסיים: "ושני הימים האלו, שהם שישי ותשיעי במרחשון, נדרתי שיהיו לי כמו יום טוב ותפילה ושמחה בה' ואכילה ושתייה. אלוקים יעזרני על הכל, ויקים לי 'נדרי לה' אשלם' אמן. וכשם שזכיתי להתפלל בה ובחורבנה, כך אראה אני וכל ישראל בנחמתה מהרה אמן".
עד כאן דברי הרמב"ם, באיגרת המובאת ב'ספר חרדים' לר' אליעזר אזכרי. גם ההיסטוריון בן-ציון דינור פרסם בשנת תרפ"ט בכתב העת 'ציון' מחקר היסטורי מקיף ובו קבע כי בתקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל, למן המאה השביעית לספירה ועד לכיבוש ירושלים על ידי הצלבנים בשנת 1099 לסירוגין, היה קיים בהר הבית בית כנסת פעיל בו התפללו יהודים.
שנזכה כולנו לבניית בית המקדש במהרה בימינו - ועד שזה יקרה, לפחות שיתירו לנו להתפלל במקום הקדוש ביותר לעם היהודי, על הר הבית.