לפי המרכז להכשרה חינוכית, הצלחה בזמן תרגול משותף היא שלב חשוב, אך עצמאות נבחנת כאשר התלמיד יודע להשתמש בכלי גם לאחר שהתמיכה פוחתת.
תלמיד יכול להצליח במשימה כאשר מזכירים לו בכל שלב מה לעשות, אך להתקשות ברגע שההנחיה אינה ניתנת. מצב כזה אינו אומר שהתרגול נכשל. הוא עשוי להעיד שהאסטרטגיה עדיין נמצאת בתהליך רכישה ושהתלמיד זקוק להזדמנויות נוספות לתרגל את הבחירה בה ואת השימוש העצמאי בה.
מהי אסטרטגיית למידה?
אסטרטגיית למידה היא דרך פעולה שהתלמיד יכול להשתמש בה כדי להבין משימה, לארגן מידע, לפתור בעיה או לבדוק את עבודתו. האסטרטגיה אינה רק כלל שהתלמיד יודע לחזור עליו, אלא כלי שהוא מסוגל להפעיל בזמן המתאים.
בקריאה, לדוגמה, תלמיד יכול ללמוד לעצור לאחר פסקה ולנסח במילים שלו את הרעיון המרכזי. בכתיבה הוא עשוי להשתמש בשלבים לתכנון הטקסט לפני שהוא מתחיל לכתוב. בחשבון הוא יכול לסמן את הנתונים בשאלה, לזהות מה נדרש ולבחור את הפעולה המתאימה.
ידיעת השלבים אינה מספיקה בפני עצמה. כדי שהאסטרטגיה תהפוך לכלי שימושי, התלמיד צריך להבין:
● מה מטרת האסטרטגיה
● באילו משימות כדאי להשתמש בה
● כיצד להפעיל אותה לפי הסדר
● איך לבדוק אם היא אכן סייעה לו
● מה לעשות כאשר דרך הפעולה שבחר אינה מתאימה
מה ההבדל בין הצלחה בתרגול לבין רכישה עצמאית?
הצלחה בתרגול יכולה להתרחש כאשר המורה מדגימה, מזכירה את השלבים או שואלת שאלות שמכוונות את התלמיד לפתרון. בשלב הזה התמיכה מסייעת לו להכיר את דרך העבודה ולתרגל אותה.
רכישה עצמאית מתרחשת כאשר התלמיד מתחיל לקבל את ההחלטות בעצמו. הוא אינו מחכה שיגידו לו באיזו אסטרטגיה להשתמש, אלא מזהה את מאפייני המשימה ובוחר כלי מתאים.
אפשר לזהות מעבר לעצמאות כאשר התלמיד:
● מתחיל את המשימה בלי להמתין להנחיה בכל שלב
● מסביר מדוע בחר בדרך פעולה מסוימת
● בודק את עצמו ומזהה שחלק מהפתרון אינו מתאים
● משנה אסטרטגיה כאשר הדרך הראשונה לא סייעה
● משתמש בכלי גם כאשר ניסוח המשימה או צורתה משתנים
סימנים אלה אינם חייבים להופיע בבת אחת. המעבר מתרגול מודרך לעבודה עצמאית הוא הדרגתי, ולעיתים התלמיד יזדקק שוב לתמיכה כאשר רמת הקושי עולה.
כיצד מפחיתים תמיכה בלי להשאיר את התלמיד לבד?
הפחתת תמיכה אינה מתרחשת באמצעות הפסקה פתאומית של העזרה. המטרה היא להעביר בהדרגה את האחריות על דרך העבודה אל התלמיד, תוך בדיקה שהוא מסוגל להתמודד עם כל שלב.
בתחילת התהליך אפשר להדגים את האסטרטגיה ולתאר בקול את השיקולים שמובילים לבחירה בה. לאחר מכן אפשר לתרגל יחד, לעבור לרמזים קצרים ובהמשך לבקש מהתלמיד לבחור וליישם את הדרך בעצמו.
לדוגמה, במקום לומר לתלמיד בדיוק מה לעשות, אפשר לשאול:
● מה המשימה מבקשת ממך?
● באיזה כלי השתמשת במשימה דומה?
● איך תוכל לבדוק את התשובה?
● האם הדרך שבחרת עוזרת לך להתקדם?
● מה אפשר לנסות אחרת?
השאלות אינן נותנות את הפתרון, אלא מכוונות את התלמיד להתבונן בדרך העבודה שלו. ככל שהוא מצליח לענות עליהן בעצמו, אפשר להפחית את התיווך.
איך בודקים אם האסטרטגיה עוברת למשימות חדשות?
אחד הסימנים החשובים לרכישת אסטרטגיית למידה הוא היכולת להשתמש בה מעבר לתרגיל שבו נלמדה. תלמיד עשוי להצליח כאשר המשימות חוזרות על אותה תבנית, אך להתקשות ברגע שהטקסט, המספרים או ניסוח השאלה משתנים.
לכן כדאי לבדוק את השימוש באסטרטגיה בכמה מצבים:
● משימה דומה לזו שנלמדה, אך עם תוכן אחר
● משימה שבה התלמיד צריך לבחור בעצמו את דרך הפעולה
● פעילות הכוללת יותר משלב אחד
● משימה שניתנת לאחר שחלף זמן מהתרגול
● מצב שבו האסטרטגיה הראשונה אינה מספיקה ויש צורך לשנות כיוון
המטרה אינה לבחון את התלמיד באמצעות הפתעה, אלא לבדוק אם הוא מבין את העיקרון שמאחורי הכלי. כאשר הידע תלוי רק בדף עבודה מסוים או בתזכורת קבועה, האסטרטגיה עדיין אינה זמינה לשימוש עצמאי מלא.
כיצד לימודי הוראה מתקנת מתחברים לפיתוח עצמאות בלמידה?
הקניית אסטרטגיה דורשת יותר מהצגת סדרת שלבים. צריך לדעת כיצד להתאים את ההסבר לתלמיד, לתכנן תרגול מדורג, לזהות מתי הוא זקוק לעזרה ומתי אפשר להעביר אליו אחריות נוספת.
במסגרת לימודי הוראה מתקנת ניתן להעמיק בכלים ובאסטרטגיות לעבודה בשפה ובחשבון, כחלק מתהליך הכולל מיפוי, הבנת הקושי ויישום מעשי.
החיבור בין הוראה מפורשת לבין הפחתה הדרגתית של התמיכה מאפשר לתלמיד להבין לא רק מה לעשות, אלא גם מתי ומדוע להשתמש בכלי שנלמד. כך האסטרטגיה אינה נשארת הוראה חיצונית של המורה, אלא יכולה להפוך לחלק מדרך העבודה של התלמיד.
רכישת אסטרטגיית למידה אינה נמדדת רק בהצלחה בתרגיל אחד. היא ניכרת כאשר התלמיד מסוגל לתכנן את הדרך, לעקוב אחר הביצוע, לבדוק את עצמו ולהתאים את פעולותיו למשימה. המטרה היא לא למנוע ממנו כל קושי, אלא לתת לו כלים להתמודד עם הקושי באופן עצמאי יותר.