סעודה מפסקת
כתב הרמב"ם:
"חסידים הראשונים, כך היתה מידתן: ערב תשעה באב היו מביאין לו לאדם לבדו פת חריבה במלח, ושורה במים, ויושב בין תנור וכירים ואוכלה, ושותה עליה קיתון של מים, בדאגה ובשממון ובבכיה, כמו שמתו מוטל לפניו. כזה ראוי לחכמים לעשות, או קרוב מזה."
ערוך השולחן מסכם את המנהגים:
נוהגים לאכול עדשים או ביצים קשות, שהם מאכלי אבלים.
יש הנוהגים לאכול בייגל עגול, לרמז שגלגל האבלות חוזר בעולם.
יש המחמירים לטבול פת באפר ולאוכלה.
נוהגים לשבת על הקרקע בעת הסעודה המפסקת.
יש להימנע מלאכול שלושה יחד כדי שלא להתחייב בזימון.
אסור לאכול שני תבשילים. פירות, ירקות חיים, כבושים ומלוחים אינם נחשבים תבשיל.
אם אוכלים ביצה בסעודה המפסקת - אין לאכול תבשיל נוסף.
תה וקפה אינם נחשבים תבשיל.
חמשת העינויים
אכילה ושתייה
אדם בריא ממשיך לצום גם אם הוא חש חולשה רגילה של צום.
חולה שיש בו סכנה או ספק סכנה - אסור לו לצום.
חולה שאין בו סכנה, הזקוק לאכילה על פי מצבו או הוראת רופא - אוכל ושותה כרגיל, ללא שיעורים.
נשים בהריון ומיניקות מתחילות לצום כרגיל.
אם מופיעים כאבי ראש, כאבי בטן או חולשה - מותר לאכול ולשתות מיד.
יולדת בתוך שלושים יום מהלידה פטורה מהצום.
מניקה החוששת למיעוט חלב רשאית לאכול ולשתות.
במקרה של הוראת רופא להימנע מהצום - יש לשמוע להוראתו.
סיכה
מותר להשתמש בדאודורנט.
מותר להשתמש במשחה נגד יובש.
מותר למרוח חומר נגד יתושים.
אין להשתמש במשחות איפור.
רחיצה
מותר לשטוף מקום שהתלכלך לצורך ניקיון בלבד.
אסור להתרחץ לשם הנאה או התרעננות.
חולה הנוטל ידיו ללחם נוטל כרגיל עד פרק היד.
בני הזוג פורשים כבימי נידה עד צאת הצום.
איסור הנגיעה חל בליל תשעה באב.
הכנות לטבילה יש לעשות מראש ככל האפשר.
נעילת הסנדל
אסור לנעול נעלי עור.
מותר לנעול קרוקס וסנדלי שורש, אך ראוי לבחור בנעליים פחות נוחות.
מנהגי היום
ישיבה על הארץ
עד חצות היום יושבים על הקרקע או על שרפרף נמוך.
מחצות היום נהגו להקל ולשבת על כיסא.
באוטובוס עדיף לעמוד, ואם יש חולשה - מותר לשבת.
לימוד תורה
אין לומדים תורה, משום שנאמר: "פקודי ה' ישרים משמחי לב", למעט לימוד בענייני החורבן והאבלות.
מותר:
ללמוד ספרי מוסר המעוררים לתשובה.
ללמוד ספרי אמונה כאשר יש צורך לברר שאלות באמונה.
לומר פרקי תהילים העוסקים בחורבן.
בשעת צרה ניתן לומר את כל ספר תהילים מדין תפילה.
אם השעמום עלול להביא לידי חטא, ניתן לקרוא ספרות חול כשרה שאינה משמחת.
עבודה
אין לעבוד בתשעה באב.
מחצות היום נהגו להקל במקום צורך גדול.
מותר לעשות מלאכת דבר האבד או מלאכה קצרה שאינה מסיחה את הדעת.
טיולים
אין לטייל לשם בילוי, כדי שלא יבוא האדם לידי שחוק וקלות ראש.
תפילת ערבית
מנהג אשכנז
מסירים את הפרוכת.
מתפללים בקול נמוך.
קוראים איכה בניגון המקובל.
אומרים קינות.
אומרים "ואתה קדוש" ו"עלינו לשבח".
מנהג ספרד
מסירים את הפרוכת.
יש הנוהגים לקרוא פרשת האזינו.
קוראים איכה ללא ברכה.
אומרים קינות.
מכבים את אורות בית הכנסת מלבד הנדרש.
אומרים "ואתה קדוש" וקדיש המיוחד.
תפילת שחרית
נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות בלבד.
אין אומרים "שעשה לי כל צרכי" (ויש הנוהגים לומר).
למנהג אשכנז אין מניחים טלית ותפילין בשחרית.
אין אומרים תחנון ואבינו מלכנו.
קוראים בתורה בפרשת "כי תוליד בנים".
מפטירים "אסוף אסיפם".
לאחר מכן אומרים קינות.
תפילת מנחה
מי שלא הניח תפילין בשחרית מניח במנחה.
קוראים בתורה בפרשת "ויחל".
מפטירים "דרשו ה' בהימצאו".
אומרים "נחם" בברכת בונה ירושלים.
אומרים "עננו" בשומע תפילה.
ברכת כהנים נאמרת כאשר מתפללים לאחר פלג המנחה.
מוצאי תשעה באב
השנה חל י' באב בערב שבת, ולכן דינו קל יותר.
למנהג הספרדים:
מותר מיד במוצאי הצום לכבס, להתרחץ, להסתפר ולברך "שהחיינו".
למנהג האשכנזים:
לכתחילה מסתפרים, מתרחצים ומכבסים ביום שישי בבוקר.
אם יש צורך לצורך השבת ואי אפשר להמתין - מותר כבר במוצאי הצום.
אכילת בשר ושתיית יין:
אשכנזים - מחצות יום שישי.
ספרדים - מכניסת השבת.