דמיינו אדם הזקוק להשתלת קרנית. במקום להמתין לתרומה ולבנק הקרניות, הרופא קובע לו מועד לניתוח, ניגש אל המלאי בבית החולים ולוקח עבורו קרנית מוכנה להשתלה.
מה שנשמע עד לא מזמן כמו תסריט עתידני כבר מתחיל, לדברי פרופ' דוד צדוק, להפוך למציאות רפואית.
בפודקאסט הרפואי של ערוץ 7 בהגשת אלירן ברוך התארח פרופ' צדוק, מנהל מחלקת העיניים במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, לשיחה שנעה בין המחלות השכיחות ביותר של העין לבין טכנולוגיות שנשמעות כאילו נלקחו מעולם המדע הבדיוני. בתוך השיחה הוא גם מבקש להעביר מסר פשוט: ברפואת עיניים, גילוי בזמן עשוי להיות ההבדל בין נזק מתמשך לבין האפשרות לשמור על הראייה.
אחת הבשורות המסקרנות שעליהן מספר צדוק היא השתלת קרניות מודפסות. לדבריו, כבר בוצעו מספר השתלות כאלה במסגרת קבוצת רופאים שבה הוא חבר, ובחודשים הקרובים צפויות להתבצע השתלות גם בשערי צדק.
הרעיון עשוי לשנות את הדרך שבה מתנהלת השתלת קרנית. במקום התלות בתרומה מאדם שנפטר, הקרנית המודפסת מגיעה מוכנה מהמעבדה וניתן יהיה, על פי החזון שמציג צדוק, להחזיק קרניות זמינות להשתלה.
"יהיו לך קרניות על המדף", הוא מתאר. לדבריו, המטרה היא שמטופל הזקוק להשתלה יוכל לקבל מועד מסודר לניתוח, בדומה לניתוחים אחרים, מבלי להמתין לקרנית מתורם.
עם זאת, צדוק מקפיד לסייג ולדייק: הטכנולוגיה הקיימת כיום אינה מיועדת לכל סוגי השתלות הקרנית. לדבריו, היא מתאימה לפגיעות בשכבה הפנימית של הקרנית, המהוות את רוב ההשתלות, ולא למצבים דוגמת קרטוקונוס או צלקות בקרנית.
לדבריו, דווקא באותם מקרים שבהם ניתן יהיה להשתמש בטכנולוגיה, לקרנית המודפסת עשויים להיות יתרונות משמעותיים. "האיכות של הקרנית המודפסת תהיה טובה יותר בהשוואה לקרנית האנושית", הוא אומר, ומציין בין היתר את האפשרות לבצע בדיקות מדויקות יותר למזהמים.
אבל המהפכה אינה מתחילה רק בחדר הניתוח. חלק ניכר מהשיחה מוקדש דווקא למחלות נפוצות הרבה יותר, ובראשן קטרקט - תהליך שצדוק מתאר לאו דווקא כמחלה, אלא במרבית המקרים כחלק מהזדקנות העין.
"העין שלנו היא בדיוק כמו מצלמה", הוא מסביר. העדשה הטבעית הופכת עם השנים לעכורה, וכיוון שלא ניתן פשוט "לנקות" אותה, מחליפים אותה בעדשה מלאכותית.
הטכנולוגיה מאפשרת כיום לנצל את ניתוח הקטרקט גם לצמצום התלות במשקפיים. ניתן להשתיל עדשות המתקנות צילינדר או לבחור פתרונות אופטיים בהתאם לצורכי המטופל, כאשר צדוק מדגיש שהשאיפה היא להתקרב ככל האפשר לתוצאה הרצויה - אך לא להבטיח "אפס" במספר המשקפיים.
את המשמעות של ניתוח שנחשב שגרתי הוא ממחיש באמצעות מטופלת שפגש יום לפני הריאיון. לדבריו, אישה שהייתה בכיסא גלגלים דחתה במשך זמן רב את ניתוח הקטרקט עד שכמעט לא ראתה בשתי עיניה.
לאחר הניתוח היא שבה לראות. "החיים שלי השתנו לגמרי", סיפרה לו, לדבריו. עבור צדוק זה ממחיש כיצד גם אחד הניתוחים הנפוצים ביותר בעולם יכול לשנות באופן דרמטי את עצמאותו ואת איכות חייו של אדם.
אזהרה משמעותית אחרת נוגעת לגלאוקומה, שאותה מכנה צדוק "הגנב השקט של הראייה". הסיבה לכינוי מטרידה במיוחד: המחלה יכולה להתקדם בלי כאב ובלי שהמטופל ירגיש שמשהו אינו כשורה.
לדבריו, שדה הראייה מצטמצם בהדרגה מההיקף, והתהליך האיטי עלול למנוע מהאדם להבחין בשינוי בזמן. משום כך הוא ממליץ להתחיל במעקב אחר הלחץ התוך־עיני בדרך כלל לאחר גיל 40, בעוד שמי שיש לו קרוב משפחה עם גלאוקומה נדרש למעקב מוקדם יותר.
בשערי צדק, מספר צדוק, מתקיים כבר למעלה מעשור פרויקט שבמסגרתו נערכות אחת לחודש בדיקות סקר ללא תשלום לקרובי משפחה של חולי גלאוקומה. לדבריו, בתוך זמן קצר ניתן לבצע כמעט את מכלול הבדיקות הנדרשות לסקר ראשוני.
גם סוכרת מחייבת תשומת לב מיוחדת. צדוק מסביר כי היא עלולה להאיץ קטרקט ובעיקר לפגוע בכלי הדם הקטנים ברשתית, כאשר הפגיעה בראייה עלולה להיות בלתי הפיכה.
איזון הסוכרת חשוב מאוד, אך לדבריו אינו מייתר בדיקות אצל רופא עיניים. גם סוכרת מאוזנת אינה מבטיחה שלא תתרחש פגיעה בכלי הדם, אלא מפחיתה את הסיכון לכך.
ומה לגבי הילדים שמבלים שעות מול הטלפון והטאבלט? כאן התמונה מורכבת. צדוק מסביר כי מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר בין פחות שהייה בחוץ ועבודה ממושכת מקרוב לבין העלייה בקוצר הראייה.
ככל שקוצר הראייה משמעותי יותר, הוא מזהיר, עולה גם הסיכון לקרעים ולהיפרדות רשתית. לצד זאת הוא מכיר במציאות שבה חיי הילדים עברו במידה רבה אל המסכים, ולכן מציע ככל האפשר לעודד גם פעילות מחוץ לבית ולא להותיר את כל שעות הפנאי מול מסך קרוב לעיניים.
לקראת פתיחת שנת הלימודים יש לו מסר ברור במיוחד להורים לילדים העולים לכיתה א': לבצע בדיקת עיניים. הבדיקה, הוא מדגיש, אינה מסתכמת בחדות הראייה אלא יכולה לזהות גם פזילה והפרעות נוספות שעלולות להקשות על הקריאה והריכוז.
בגילים הצעירים יש לכך חשיבות גדולה במיוחד. כאשר מדובר בעין עצלה, מסביר צדוק, חלון הזמן לטיפול מוגבל בעיקר לשנות הילדות, וטיפול מוקדם יכול להשפיע על חדות הראייה של הילד לאורך חייו.
גם אחד המיתוסים הוותיקים על בריאות העיניים עולה בשיחה: הגזר. צדוק אינו מעניק לו מעמד של תרופת פלא, ומבהיר שהדגש צריך להיות על תזונה מגוונת הכוללת פירות וירקות המספקים את הוויטמינים החשובים לעין.
ובתוך כל ההתקדמות הזאת, צדוק מביט כבר אל השלב הבא. הוא מספר על ניסיונות בתחום הטיפול הגנטי במחלות עיניים, על מחקר להדפסת רשתית ועל קבוצות מחקר העוסקות בפיתוח עין מלאכותית שלמה.
"תהיה עין מלאכותית, עין שלמה", הוא מעריך. מבחינתו, הקצב שבו הטכנולוגיה מתקדמת הופך רעיונות שנשמעו עד לא מזמן דמיוניים לכיווני מחקר ממשיים.
צדוק, שהחל את דרכו ברפואת העיניים בעקבות אביו שהיה אף הוא רופא עיניים, מנהל את המחלקה בשערי צדק זה כעשור. הוא מתאר תחום שבו האיבר קטן, אבל עולם הידע עצום - מקרנית וקטרקט ועד רשתית, גלאוקומה, עצב הראייה ופלסטיקה של העין.
אולי דווקא משום כך, מאחורי הטכנולוגיות המתקדמות והמחקרים העתידניים נשארת מבחינתו אמת רפואית בסיסית. העין יכולה להיפגע מבלי שנרגיש בזמן, ובחלק מהמחלות האפשרות לזהות את הבעיה מוקדם היא קריטית; לצד הקרניות המודפסות והחזון לעין מלאכותית, בדיקת עיניים פשוטה בזמן ממשיכה להיות אחד הכלים החשובים ביותר לשמירה על הראייה.