זה יכול לקרות באמצע יום עבודה, במהלך התכתבות משפחתית או דווקא כשפותחים את וואטסאפ במחשב.
האפליקציה שבה מתנהלים חלקים גדולים מהחיים בישראל מפסיקה לפתע לעבוד, ועל המסך מופיעה הודעה שמותירה את המשתמש מחוץ לחשבון ששימש אותו במשך שנים.
בימים האחרונים מתמודדים משתמשי וואטסאפ בישראל עם גל חריג של חסימות חשבונות. לפי הדיווחים, מאות משתמשים נפגעו מהתופעה, ובחלק מהמקרים הם טוענים כי לא ביצעו פעולה חריגה ולא קיבלו קודם לכן אזהרה שיכולה הייתה לרמוז על החסימה המתקרבת.
היקף התופעה כבר הביא להתערבות של איגוד האינטרנט הישראלי. בקו הסיוע לאינטרנט בטוח התקבלו פניות של משתמשים שנחסמו, והאיגוד פנה למטא בניסיון להבין מה עומד מאחורי האירוע ולסייע לנפגעים. בשלב זה עדיין אין הסבר חד-משמעי לגל החסימות.
אחת העדויות שפורסמו בישראל מתארת כיצד השימוש בוואטסאפ התנהל כרגיל לחלוטין, עד שהחיבור לגרסת הווב נותק. כאשר המשתמש ניסה להמשיך דרך הטלפון, התברר לו שגם שם נחסמה הגישה לחשבון. עדויות נוספות מציירות תמונה דומה של חסימה פתאומית, ללא הסבר מפורט שמאפשר למשתמש להבין איזו פעולה הובילה אליה.
האירוע מקבל משמעות מיוחדת בישראל בשל המקום שתופסת וואטסאפ בחיי היום-יום. מנתוני איגוד האינטרנט הישראלי שפורסמו החודש עולה כי 99% מהציבור בישראל משתמש בוואטסאפ - נתון שהופך אותה לפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ביותר במדינה.
מאחורי הנתון הזה נמצאים חיים שלמים. משפחות מנהלות באמצעות האפליקציה את הקשר היומיומי, הורים מקבלים דרכה עדכונים ממוסדות החינוך, עובדים מחוברים לקבוצות העבודה, בעלי עסקים מתקשרים עם לקוחות וקהילות שלמות משתמשות בה כאמצעי התקשורת המרכזי שלהן. לכן, כאשר חשבון נחסם, לא מדובר בהכרח באי-נוחות טכנולוגית בלבד. עבור חלק מהמשתמשים זו עלולה להיות קטיעה מיידית של ערוץ תקשורת אישי, מקצועי או עסקי.
במטא, החברה האם של וואטסאפ, מפעילים מערכות שנועדו לאתר פעילות שמפרה את כללי השירות ולהיאבק בין היתר בספאם ובניצול לרעה של הפלטפורמה. אלא שמערכות אכיפה בהיקפים כאלה אינן חסינות מטעויות. בתגובה לדיווחים בישראל מסרה מטא כי היא פועלת באופן מתמשך נגד גורמים המנסים לנצל לרעה את השירות, ובמקביל הודתה כי לעיתים מתרחשות טעויות וכי במקרים כאלה החברה פועלת לתקן את המצב במהירות האפשרית ולאפשר למשתמשים לחזור לחשבונותיהם.
השאלה הגדולה היא האם מדובר בתקלה נקודתית, בזיהוי שגוי של פעילות לגיטימית כחשודה או בגורם אחר לחלוטין. נכון לעכשיו אין מידע רשמי שמאפשר לקבוע מה הפעיל את גל החסימות, ולכן גם אין בסיס לקביעה שמדובר במתקפה מכוונת נגד ישראלים או במהלך מאורגן של דיווחים על חשבונות.
עם זאת, מבט אל מחוץ לישראל מראה כי תלונות על חסימות בלתי צפויות אינן ייחודיות למשתמשים בארץ. במהלך חודש יולי פורסמו בקהילות משתמשים בינלאומיות עדויות של בעלי חשבונות במדינות שונות שטענו כי נחסמו אף שלדבריהם השתמשו בגרסה הרשמית של וואטסאפ ולא הפעילו מערכות אוטומטיות או כלים בלתי מורשים.
באחד המקרים שפורסמו החודש סיפר משתמש כי חשבונו הושעה בזמן שניסה להתחבר לוואטסאפ ווב. במקרה אחר טען משתמש כי לאחר שביקש בדיקה מחודשת של החסימה, קיבל בתוך שניות הודעה שלפיה החשבון אינו יכול עוד להשתמש בוואטסאפ. משתמשים אחרים מתארים תהליכי ערעור שבהם, לטענתם, קיבלו בעיקר תשובות אוטומטיות. מדובר בעדויות של משתמשים ברשת ולא בממצאים רשמיים, ולכן אין אפשרות לקבוע שהמקרים בחו"ל קשורים לאירוע שמתרחש כעת בישראל. הם כן ממחישים את הרגישות הגוברת סביב מערכות האכיפה והחסימה של אחת מאפליקציות התקשורת הגדולות בעולם.
עבור הישראלים שכבר נחסמו, הבעיה המיידית היא כיצד לחזור לחשבון. ההמלצה היא לפעול באמצעות מנגנוני הבדיקה והערעור הרשמיים של וואטסאפ ולא להתפתות לגורמים חיצוניים שמציעים תמורת תשלום "לשחרר" את החשבון. איגוד האינטרנט הישראלי מדגיש כי הסרת חסימה נמצאת בידי מטא ומזהיר מפני ניסיונות לנצל משתמשים שנמצאים תחת לחץ בעקבות אובדן הגישה לחשבון.
האיגוד אף ממליץ למי שחשבונו עדיין פעיל לא להמתין לרגע שבו תופיע הודעת החסימה: לגבות מידע חשוב שנמצא בוואטסאפ, ובכלל זה תמונות, מסמכים ותכתובות משמעותיות, ולוודא שקיימת דרך חלופית ליצור קשר עם אנשים וגורמים חיוניים.
ומעבר לתעלומה הטכנולוגית, האירוע חושף נקודת תורפה עמוקה יותר. במשך שנים הפכה וואטסאפ בישראל מאפליקציה נוספת בטלפון לתשתית תקשורת כמעט מובנת מאליה. ככל שיותר מהחיים האישיים והמקצועיים עוברים דרכה, כך גדלה גם משמעותו של הכפתור שמסוגל לנתק משתמש ממנה.
לפי שעה, מאות הישראלים שנפגעו עדיין ממתינים להסבר מלא. לא ברור מדוע דווקא עכשיו התרחש גל החסימות, מה משותף לחשבונות שנפגעו והאם התופעה תתרחב.