משפט נתניהו ממשיך להעלות מחדש שאלות הנוגעות לאופן שבו התנהלו החקירות שהובילו להגשת כתבי האישום. ח"כ משה סעדה מספר בריאיון לערוץ 7 על פרט נוסף שלדבריו נודע לו באחרונה, הנוגע לבדיקת תרגיל החקירה שבוצע לניר חפץ - ורואה בו המחשה לצורך בהפרדת המחלקה לחקירות שוטרים מפרקליטות המדינה.
סעדה חוזר לתקופה שבה כיהן כסגן ראש מח"ש ולתרגיל החקירה שנעשה לחפץ במסגרת הניסיון להביאו לחתום על הסכם עד מדינה. לדבריו, סנ"צ צחי חבקין, ששימש ראש צוות במשטרה, ביקש בזמן אמת לחשוף בפני מח"ש מידע מפורט על התרגיל ועל האופן שבו התנהל.
לדברי סעדה, חבקין היה מוכן למסור את מלוא המידע, אך ביקש ששמו ותפקידו לא ייחשפו. החשש, לדבריו, היה ברור: אם ייוודע כי קצין משטרה מסר מידע נגד בכירים במשטרה ובפרקליטות, עתידו המקצועי עלול להיפגע.
המתווה שהוצע היה שהמידע יימסר במלואו לסעדה, אך בכל שימוש עתידי בו הוא ייוחס למקור חסוי שזהותו ידועה לסגן ראש מח"ש.
סעדה מספר כי העביר את הבקשה לראש מח"ש דאז, קרן בר מנחם, אך לדבריו היא סירבה לאפשר את מסירת העדות בתנאי חיסיון ודרשה כי אם חבקין מוסר עדות - יעשה זאת ללא חיסיון.
לטענת סעדה, מדובר בהחלטה חריגה. לדבריו, במקרים מסוג זה האינטרס החקירתי הוא לקבל את המידע, לבחון אותו ובהמשך לבצע פעולות נוספות - החל מהשוואת מסמכים ועד לבדיקת חומרים והאזנות הנוגעים למעורבים. מבחינתו, הסירוב לקבל את המידע בתנאים שביקש חבקין מעיד שלא היה רצון להגיע לממצאים שעשויים היו לעלות ממנו.
בעקבות הדברים הגישו סעדה ודובי שרצר, ששימש ראש צוות חשיפה במח"ש, תלונה נגד בר מנחם לנציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן. לטענתם, מנהלת מח"ש מנעה מהם לקבל גרסה מקצין בכיר שהיה מעוניין למסור מידע.
סעדה מספר כי בשל חומרת הטענות שאל אותו רוזן אם יהיה מוכן לעבור בדיקת פוליגרף. לדבריו, הוא ושרצר הודיעו בכתב כי הם מוכנים להיבדק בכל עת. מנגד, בר מנחם הכחישה את הטענות, ולדברי סעדה סירבה לעבור בדיקת פוליגרף.
לדברי סעדה, רוזן סיכם את בדיקתו בקביעה שלפיה נותרה "עננה" מעל הפרקליטות והעביר את הדו"ח לבחינת הפרקליטות. אלא שלטענת סעדה, הנושא לא נבדק לעומק.
בהמשך הגיע חבקין למסור עדות בבית המשפט. סעדה טוען כי בעדותו הציג חבקין גרסה מלאה בנוגע להתנהלות המשטרה והפרקליטות סביב תרגיל החקירה. בין היתר, לדבריו, קשר חבקין את התובעת יהודית תירוש למהלך שננקט כלפי חפץ.
סעדה מזכיר בהקשר זה גם דברים שאמר בעבר המשנה לשעבר לפרקליט המדינה רז ניזרי, ולפיהם במהלך ישיבה שבה נדון תרגיל החקירה הוא הביע זעזוע מהמהלך. לטענת סעדה, למרות הדברים, התרגיל לא נעצר.
כעת מספר סעדה כי בשיחה שקיים עם גורם המצוי בפרטים נודע לו פרט נוסף. לדבריו, לאחר אותה ישיבה הוחלט להעביר את האירוע לבדיקה - אלא שמי שהופקדה על הבדיקה הייתה יהודית תירוש עצמה.
"אבל למי העבירו לבדיקה? ליהודית תירוש", אומר סעדה. "כלומר אותה יהודית תירוש שמעורבת עד צוואר בתרגיל הזה, היא זו שנתנו לה לבדוק והיא זו שקבעה שהיא פעלה בסדר גמור. כך עובדת השיטה, כך היה גם באירוע הפצ"רית".
סעדה דורש כעת לפתוח בחקירה מקיפה של הפרשה. "כל אירוע הסחיטה ואירוע צחי חבקין מחייבים חקירת עומק. אין התיישנות על כך", הוא אומר. לטענתו, הגורמים הרלוונטיים ידעו בזמן אמת על ההתנהלות סביב חפץ, אך הבדיקה לא מוצתה.
את הדברים קושר סעדה לחוק שקידם להפרדת מח"ש מהפרקליטות. לדבריו, המבנה שהיה קיים עד כה יצר תלות שמנעה ממח"ש לחקור באופן עצמאי אירועים הנוגעים לבכירי מערכת אכיפת החוק.
"תפקיד ראש מח"ש יהיה לבדוק אירועים כאלה", אומר סעדה. "עד היום כל חקירה הייתה צריכה לעבור דרך אישור של פרקליט המדינה, וכעת הפרדנו את מח"ש מהפרקליטות. כעת בסמכות מח"ש לפתוח בחקירה".
לדבריו, השינוי יאפשר לראש מח"ש לזמן את המעורבים, לגבות עדויות, לבצע חקירה עצמאית ובמקרה שיימצא בסיס לכך - להביא גם להגשת כתבי אישום.
סעדה מספר כי הדרך להעברת החוק הייתה רצופה במאבקים, וכי כיום כבר הוגשו מועמדויות לתפקיד ראש מח"ש הבא. את הביקורת החריפה שנמתחה עליו, לרבות במאמרים שפורסמו ב"הארץ", הוא מייחס לחשש מפני השינוי במעמדה של מח"ש ומפני האפשרות שתיפתחנה בדיקות שבעבר לא התאפשרו.
הוא מתייחס גם לביקורת שמופנית כלפיו מצד אנשי תקשורת, ובהם אמנון אברמוביץ', וטוען כי מאחוריה עומד ניסיון להגן על המערכת הקיימת.
"הם חוששים שהמבצר ייפול והמלכה תקרוס", מסכם סעדה, "ואת זה הם מבקשים למנוע".