הממשלה היוצאת קידמה בכל כוחה ארבעה חוקי השתמטות: חוק הפטור מגיוס - חוק ביסמוט, חוק המעונות, חוק יסוד לימוד תורה וחוק העריקים.
משכשלה בחקיקת הגיוס והמעונות בשל לחץ ציבורי כבד ובזכות כמה מתנגדים מבית, הצליחה הממשלה בשם התורה, להכניס לספר החוקים חוק יסוד, המבזה את התורה בעצם היותו קרדום לחפור בה, כדי שישמש כמנוף לחץ על חוקי השתמטות עתידיים.
החוק אמנם נחלש בזכות השמטת סעיף ההשוואה בין יושבי בתי המדרש ללוחמים, אך אין לזלזל בכוחו ובנזק שגרמה חקיקתו. את חוק העריקים (שהוא מיני חוק ביסמוט) המעגן חנינה מסנקציות כלפי עריקים היא עטפה באמפטיה כלפי עשרות עצורים, מתוך מאה אלף חייבי גיוס המסרבים להיכנס תחת אלונקת ביטחון המדינה. הוא כנראה יפסל ע"י בג"ץ, אבל בפועל, הוא עבר בהצבעת רוב, למרות סמני האזהרה המשפטיים שהניח הייעוץ המשפטי של הוועדה.
מעמדם המשפטי וההשלכות של שני חוקים אלו נותר בינתיים בסימן שאלה, אך מה שהמציאות מראה ואין מקום לערער עליו בחלוף שלש שנים הוא שצה"ל זקוק נואשות לחיילים והמקור הזמין לגיוס הוא צעירי המגזר החרדי. בניגוד לציפייה ולתקווה שיגלו אחריות, הם לא הגיעו. לא הגיעו בזכות רצונם לקחת חלק ולא בזכות חקיקה ואחריות ממשלתית. מנהיגיהם הסבירו לנו שוב ושוב למה לא יתגייסו, מה המניעים להשתמט ומה פסול בדרישותינו. לא שמענו ולו פעם אחת - מה כן.
על הממשלה הנכנסת מוטלת החובה הציונית הביטחונית והערכית לתקן את מחדל הגיוס הזועק לשמיים ולספק בהקדם לצה"ל את כח האדם הנדרש, כדי לעמוד מיד במשימות הביטחון במלחמה הרב זירתית וכדי להבטיח את הביטחון הישראלי העתידי.
נושא הגיוס מככב במסע הבחירות שכבר החל. אין מתמודד לכנסת הבאה שלא מצהיר כבר עכשיו שהוא ידאג לביטחון המדינה, מבטיח לצה"ל הרחבת השורות וקורא לקהל הבוחרים להאמין ביכולותיו לחולל את השינוי המיוחל. אך הציבור, שבע הצהרות ומחכה למעשים.
אנו זקוקים לנייר לקמוס שיאפשר לנו, האזרחים, לדעת אם הכוונות אמתיות או סרק. נדרוש מהמתמודדים להתחייב למעשים שיביאו לגיוס אפקטיבי ולהגדלת כח אדם לוחם. ועל כן נפנה כבר כעת עם דרישה לשלש הסכמות בסיסיות:
- חובת הגיוס לכולם. לימוד תורה לא רק שאינו פוטר מחובת השירות הצבאי, אלא שהתורה מצווה על אחריות אישית ושותפות של הכלל במשימת הביטחון. לכן, אין מקום להחזרת מעמד "תורתו אומנותו" שפקע בקיץ 2023.
- צה"ל הוא המוביל בתהליכי המיון והשיבוץ. צורכי הביטחון בראש, צרכים אלו יכתיבו את תעדוף השיבוץ ללוחמה ולתומכי לחימה ובמידת האפשר הם גם אלו שיכתיבו את מסלולי העילויים והמצטיינים. באחריותו של צה"ל גם להקים מסגרות צבאיות מותאמות לאורח החיים החרדי.
- הטבות מדינה יהיו מותנות בשירות צבאי ובהעדפה ללוחמים ותומכי לחימה. תמיכה ותקציבי מדינה למוסדות יהיו גם הם מותנים בגיוס ולא יינתנו למי שקוראים להשתמטות.
המדינה תעודד ותתמוך במסגרות קדם צבאיות לחרדים במסלולי לוחמה.
החברה הישראלית והציבור המשרת בפרט, לא יוכלו לשאת עוד את האפליה בין דם לדם. הדרישה לגיוס הצעירים החרדים נשמעת מכל עבר, והיא חוצת מחנות. מאות ימי המילואים, על כל מחיריהם הנלווים, פוגעים בשגרת החיים ובכלכלה ומסכנים את יכולתו המבצעית של צה"ל.
חלון ההזדמנויות הטראגי וההיסטורי עוד לא נסגר. הממשלה הבאה יכולה לחולל את השינוי חסר התקדים ולשלב את הציבור החרדי, באופן המבטיח את עתידה של המדינה, מבחינת ביטחונה וחוסנה הלאומי. אנחנו - הבוחרים, נבחר במעשה הציוני.
הכותבת היא ממובילות פורום שותפות לשירות