השימוש הגובר בזריקות לטיפול בהשמנה ובסוכרת מעורר בשנים האחרונות שאלות גם בנוגע להשפעתן על מערכת העיכול ועל בדיקות רפואיות שונות. מחקר ישראלי חדש שנערך באסותא מספק כעת תשובה בנוגע לאחת הבדיקות הנפוצות של המעי הדק - בדיקת קפסולת הווידאו.
המחקר, שנערך במכוני הגסטרואנטרולוגיה של בית החולים אסותא חיפה והמרכז הרפואי אסותא רעננה, מצא כי מטופלים בתרופות ממשפחת GLP-1, המשמשות לטיפול בסוכרת ובהשמנה, חוו מעבר איטי יותר של הקפסולה במעי הדק.
אלא שלצד ההאטה, החוקרים לא מצאו פגיעה מובהקת בהשלמת הבדיקה, באיכותה או ביכולת לזהות באמצעותה ממצאים רפואיים משמעותיים. בעקבות הממצאים הם קובעים כי אין הצדקה להפסיק באופן שגרתי את התרופות לפני בדיקת קפסולה, וכי ההחלטה צריכה להתקבל באופן פרטני בהתאם למצבו של המטופל.
המחקר הפרוספקטיבי והרב-מרכזי פורסם בכתב העת המדעי הבינלאומי BMJ Open Gastro.
בדיקת קפסולה של המעי הדק היא בדיקה לא פולשנית שבה בולע המטופל קפסולה זעירה המצוידת במצלמה. הקפסולה עוברת באופן טבעי במערכת העיכול ומתעדת אלפי תמונות, שבעזרתן ניתן לאתר בין היתר מקורות לדימום, דלקות, נגעים ומחלות שונות במעי הדק.
במחקר השתתפו 129 מטופלות ומטופלים שעברו את הבדיקה. 34 מהם נטלו תרופות ממשפחת GLP-1, ובהן אוזמפיק, וויגובי ומונג'רו, בעוד 95 המשתתפים האחרים לא קיבלו טיפול ממשפחה זו.
התוצאות הצביעו על הבדל ברור בזמן המעבר במעי הדק: בקרב המטופלים בתרופות עמד זמן המעבר החציוני של הקפסולה על 311 דקות, לעומת 236 דקות בקרב יתר המשתתפים - פער של כ-75 דקות.
גם לאחר שהחוקרים שקללו גורמים נוספים שעשויים להשפיע על פעילות מערכת העיכול, ובהם גיל, מדד מסת הגוף, סוכרת והסיבה שבגינה בוצעה הבדיקה, נמצא קשר עצמאי בין הטיפול לבין הארכה ממוצעת של כ-83 דקות בזמן מעבר הקפסולה במעי הדק.
עם זאת, ההאטה לא תורגמה לפגיעה מובהקת בתוצאות הבדיקה. לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בזמן מעבר הקפסולה בקיבה, באיכות הכנת המעי או בשיעור הממצאים הקליניים המשמעותיים שהתגלו.
שיעור השלמת הבדיקה עמד על 91.2% בקרב המטופלים בתרופות, לעומת 98.9% בקרב יתר המשתתפים. למרות הפער המספרי, החוקרים מציינים כי הוא לא נמצא מובהק מבחינה סטטיסטית.
ד"ר ראוי חזאן, מנהל מכון הגסטרו בבית החולים אסותא חיפה ומוביל המחקר, מסביר כי לנוכח העלייה בשימוש בתרופות אלה יש חשיבות להבנת השפעתן על בדיקות מערכת העיכול.
"המחקר מצא כי התרופות מאטות את מעבר הקפסולה במעי הדק, אך ברוב המקרים אינן פוגעות בהשלמת הבדיקה, באיכותה או ביכולת לזהות ממצאים רפואיים משמעותיים", אמר. "ממצאים אלה אינם תומכים בהפסקה גורפת של הטיפול לפני בדיקת קפסולה, אלא בקבלת החלטה רפואית פרטנית בהתאם למאפייני המטופל".
אסנת קאלניצקי, מנהלת האחיות במרכז הרפואי אסותא רעננה, ומלחם מלחם, אח אחראי במכון הגסטרו באסותא חיפה, ציינו כי לממצאים עשויה להיות משמעות מעשית עבור הצוותים המלווים מטופלים לקראת הבדיקה.
לדבריהם, המידע החדש עשוי לסייע בהתאמת ההיערכות לבדיקת הקפסולה עבור מטופלים הנוטלים תרופות ממשפחת GLP-1, תוך שילוב בין ההיבטים הרפואיים והסיעודיים והחלטה המותאמת לכל מטופל.